פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה
לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם. הסכמים אלה כוללים בדרך כלל הוראות הנוקבות באופן מפורש מהו הרכוש לגביו נערך ההסכם; איזה חלק מן הרכוש שייך לצד אחד, איזה חלק שייך לצד השני ומהו הרכוש המשותף. כל זה טוב ויפה.
אך, מה קורה כאשר מי מהצדדים נפטר? לכאורה, רבים סבורים, כי בודקים את הסכם הממון, ומה ששייך לבן הזוג שנפטר, בוודאי שלא יעבור לבן הזוג שנותר בחיים. הרי ההסכם קבע הפרדה מפורשת וחד משמעית. וההסכם הרי עדיין בתוקף. אז מדוע שלא יקוימו הוראותיו?! ובכן, יש לדעת ולהבין כי ההסכם נוגע בחלוקת הרכוש בין הצדדים כל עוד הם בין החיים. כאשר מי מהצדדים הולך לעולמו, אזי קמים ועולים דיני הירושה. אם הצדדים היו נשואים, או ידועים בציבור באופן בו הם זכאים לרשת זה את זו, אזי, הצד שנותר בחיים זכאי לרשת, על פי החוק, את בן זוגו שנפטר.
כדי למנוע מצב שכזה, לא יועיל לצדדים לקבוע בהסכם הממון עצמו, הוראות לאחר פטירה, אלא יש לעשות זאת בדרך של צוואה. לעיתים קרובות, ובמיוחד במערכת יחסים שנייה (פרק ב') רוצה כל אחד מהצדדים להותיר את רכושו, לאחר מותו – לילדיו שלו, מנישואיו הקודמים ולאו דווקא לבן הזוג החדש. זה המקום לערוך גם צוואה על מנת לוודא העברת הרכוש לילדים.
הסכם הממון אינו עובר מן העולם. הוראותיו חשובות מאד על מנת שלא יקומו סכסוכים הנוגעים להיקף ו/או זהות הרכוש שהותיר אחריו בן הזוג שנפטר ליורשיו. היינו כדי שלא תקום מחלוקת בין בן הזוג שנותר בחיים לביו יורשי הנפטר ביחס לרכוש זה.
|
|
על פי החוק במדינתנו, הדרך הבלעדית לחלק רכוש לאחר המוות, הינה על דרך של צוואה בלבד. אדם אשר מבטיח או מתחייב כי לאחר מותו, הכספים יועברו למאן דהוא, הבטחה זו אין לה כל תוקף. כך גם, אם אדם שומר כספים לטובת אחר, כדי שאלה יעברו לאחר אחרי מותו, גם אז, אם אותו אדם אינו נותן הוראה מפורשת בענין זה בצוואה, הרי שאין לכוונתו כל תוקף ואי אפשר לקיימה
קיומו של פסק דין הקובע את חיובו של אב במזונות ילדיו, הוא נחמד. אך לא תמיד הוא מספק. אם האב בוחר שלא לקיים את פסק הדין ולא לשלם את המזונות, או לשלם באופן חלקי, יש צורך לקום ולעשות מעשה ולנקוט בפעולות אשר יביאו לידי גביית הכספים. רבים סבורים כי מערכת ההוצאה לפועל הקיימת בארץ, היא כזו שפועלת מעצמה ודואגת לגביית הכספים.
רבים סבורים כי התשובה הינה חיובית ואף מחויבת המציאות. האומנם? החוק קובע כי רכוש אשר הצטבר במהלך הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ללא קשר על שם מי הרכוש רשום. הדבר חל גם על רכוש וגם על כספים וזכויות. עוד קובע החוק כי הוראותיו חלות על בית הדין הרבני.
כאשר אינך מצליח להשיג את המטרה שלך ב"דרך המלך", היינו באמצעים הפשוטים והסטנדרטיים, הפתרון יגיע בדרך כלל ממקום אחר ובלתי צפוי. במצב דברים בו אדם מתעקש להמשיך בדרכו ולוחץ באותו כיוון, הוא ייתקל בקיר ויינזק. אז, גם, ככל שהזמן חולף, הנזק הולך ומתגבר וכך גם משאבי הנפש הולכים ואוזלים. אז מה עושים? ראשית,
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
