פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה

לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם. הסכמים אלה כוללים בדרך כלל הוראות הנוקבות באופן מפורש מהו הרכוש לגביו נערך ההסכם; איזה חלק מן הרכוש שייך לצד אחד, איזה חלק שייך לצד השני ומהו הרכוש המשותף. כל זה טוב ויפה. 

אך, מה קורה כאשר מי מהצדדים נפטר? לכאורה, רבים סבורים, כי בודקים את הסכם הממון, ומה ששייך לבן הזוג שנפטר, בוודאי שלא יעבור לבן הזוג שנותר בחיים. הרי ההסכם קבע הפרדה מפורשת וחד משמעית. וההסכם הרי עדיין בתוקף. אז מדוע שלא יקוימו הוראותיו?! ובכן, יש לדעת ולהבין כי ההסכם נוגע בחלוקת הרכוש בין הצדדים כל עוד הם בין החיים. כאשר מי מהצדדים הולך לעולמו, אזי קמים ועולים דיני הירושה. אם הצדדים היו נשואים, או ידועים בציבור באופן בו הם זכאים לרשת זה את זו, אזי, הצד שנותר בחיים זכאי לרשת, על פי החוק, את בן זוגו שנפטר.

כדי למנוע מצב שכזה, לא יועיל לצדדים לקבוע בהסכם הממון עצמו, הוראות לאחר פטירה, אלא יש לעשות זאת בדרך של צוואה. לעיתים קרובות, ובמיוחד במערכת יחסים שנייה (פרק ב') רוצה כל אחד מהצדדים להותיר את רכושו, לאחר מותו – לילדיו שלו, מנישואיו הקודמים ולאו דווקא לבן הזוג החדש. זה המקום לערוך גם צוואה על מנת לוודא העברת הרכוש לילדים.

הסכם הממון אינו עובר מן העולם. הוראותיו חשובות מאד על מנת שלא יקומו סכסוכים הנוגעים להיקף ו/או זהות הרכוש שהותיר אחריו בן הזוג שנפטר ליורשיו. היינו כדי שלא תקום מחלוקת בין בן הזוג שנותר בחיים לביו יורשי הנפטר ביחס לרכוש זה.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

מה בין הסדרי הראיה לתשלום המזונות בהסכם גירושין?

תשלום המזונות הינו חיוב כספי, כלכלי ומתחדש מדי חודש בחודשו ולא ניתן להימלט ממנו. המדובר בחיוב המקבל תוקף של פס"ד. ועוד – החיוב הינו בין האב לבין האם. האב חייב לשלם את המזונות לידיה של האם – עבור הילדים. מאידך, הסדרי הראיה, הם במישור אחר לגמרי. המדובר, אמנם גם בהתחייבות כלשהי, שנוטל על עצמו האב, בין במסגרת הסכם הגירושין ובין באמצעות פסק דין עצמאי, ואולם זו התחייבות אשר נתפסת יותר במישור המוסרי, הערכי. ועוד – היא חלה במערכת היחסים בין האב לבין ילדיו. זו לכאורה התחייבות של האב כלפי ילדיו. אם כך, מדוע שיהיה קשר בין השניים?

דיני משפחה וירושה: לא די באימוץ בפועל, כדי לזכות בירושת ההורים המאמצים

בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.  החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.

הייתכן כי רכוש של מצווה יחולק בניגוד גמור לצוואתו?!

אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו. ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, במקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט, נקבע כי על אף הצוואה, הרכוש יתחלק בין כל הילדים ולא רק ילד אחד כפי שהורה המצווה.

האם בגידה בבן זוג מביאה לפגיעה בזכויותיו ברכוש?

רבים סבורים כי התשובה הינה חיובית ואף מחויבת המציאות. האומנם? החוק קובע כי רכוש אשר הצטבר במהלך הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ללא קשר על שם מי הרכוש רשום. הדבר חל גם על רכוש וגם על כספים וזכויות. עוד קובע החוק כי הוראותיו חלות על בית הדין הרבני.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי