פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה
לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם. הסכמים אלה כוללים בדרך כלל הוראות הנוקבות באופן מפורש מהו הרכוש לגביו נערך ההסכם; איזה חלק מן הרכוש שייך לצד אחד, איזה חלק שייך לצד השני ומהו הרכוש המשותף. כל זה טוב ויפה.
אך, מה קורה כאשר מי מהצדדים נפטר? לכאורה, רבים סבורים, כי בודקים את הסכם הממון, ומה ששייך לבן הזוג שנפטר, בוודאי שלא יעבור לבן הזוג שנותר בחיים. הרי ההסכם קבע הפרדה מפורשת וחד משמעית. וההסכם הרי עדיין בתוקף. אז מדוע שלא יקוימו הוראותיו?! ובכן, יש לדעת ולהבין כי ההסכם נוגע בחלוקת הרכוש בין הצדדים כל עוד הם בין החיים. כאשר מי מהצדדים הולך לעולמו, אזי קמים ועולים דיני הירושה. אם הצדדים היו נשואים, או ידועים בציבור באופן בו הם זכאים לרשת זה את זו, אזי, הצד שנותר בחיים זכאי לרשת, על פי החוק, את בן זוגו שנפטר.
כדי למנוע מצב שכזה, לא יועיל לצדדים לקבוע בהסכם הממון עצמו, הוראות לאחר פטירה, אלא יש לעשות זאת בדרך של צוואה. לעיתים קרובות, ובמיוחד במערכת יחסים שנייה (פרק ב') רוצה כל אחד מהצדדים להותיר את רכושו, לאחר מותו – לילדיו שלו, מנישואיו הקודמים ולאו דווקא לבן הזוג החדש. זה המקום לערוך גם צוואה על מנת לוודא העברת הרכוש לילדים.
הסכם הממון אינו עובר מן העולם. הוראותיו חשובות מאד על מנת שלא יקומו סכסוכים הנוגעים להיקף ו/או זהות הרכוש שהותיר אחריו בן הזוג שנפטר ליורשיו. היינו כדי שלא תקום מחלוקת בין בן הזוג שנותר בחיים לביו יורשי הנפטר ביחס לרכוש זה.
|
|
עניין עקרוני זה צף ועולה בתביעות אבהות, כאשר קטין מבקש מביהמ"ש, באמצעות אמו, בד"כ, הצהרה על כך שאדם פלוני הוא הוא אביו, וגם בתיקי אימוץ, כאשר אדם מבקש להתחקות אחר הוריו הביולוגיים.
רוב ההליכים המשפטיים בתחום הירושה, המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה עוסקים בהגשת התנגדויות לצוואה על ידי יורשים שונים
הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא איחוד פדרלי הכולל 16 מדינות. כלכלה של גרמניה היא הרביעית בגודלה בעולם, היא עמוד התווך של האיחוד האירופי.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
