פורסם ב 6/5/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה

לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם. הסכמים אלה כוללים בדרך כלל הוראות הנוקבות באופן מפורש מהו הרכוש לגביו נערך ההסכם; איזה חלק מן הרכוש שייך לצד אחד, איזה חלק שייך לצד השני ומהו הרכוש המשותף. כל זה טוב ויפה. 

אך, מה קורה כאשר מי מהצדדים נפטר? לכאורה, רבים סבורים, כי בודקים את הסכם הממון, ומה ששייך לבן הזוג שנפטר, בוודאי שלא יעבור לבן הזוג שנותר בחיים. הרי ההסכם קבע הפרדה מפורשת וחד משמעית. וההסכם הרי עדיין בתוקף. אז מדוע שלא יקוימו הוראותיו?! ובכן, יש לדעת ולהבין כי ההסכם נוגע בחלוקת הרכוש בין הצדדים כל עוד הם בין החיים. כאשר מי מהצדדים הולך לעולמו, אזי קמים ועולים דיני הירושה. אם הצדדים היו נשואים, או ידועים בציבור באופן בו הם זכאים לרשת זה את זו, אזי, הצד שנותר בחיים זכאי לרשת, על פי החוק, את בן זוגו שנפטר.

כדי למנוע מצב שכזה, לא יועיל לצדדים לקבוע בהסכם הממון עצמו, הוראות לאחר פטירה, אלא יש לעשות זאת בדרך של צוואה. לעיתים קרובות, ובמיוחד במערכת יחסים שנייה (פרק ב') רוצה כל אחד מהצדדים להותיר את רכושו, לאחר מותו – לילדיו שלו, מנישואיו הקודמים ולאו דווקא לבן הזוג החדש. זה המקום לערוך גם צוואה על מנת לוודא העברת הרכוש לילדים.

הסכם הממון אינו עובר מן העולם. הוראותיו חשובות מאד על מנת שלא יקומו סכסוכים הנוגעים להיקף ו/או זהות הרכוש שהותיר אחריו בן הזוג שנפטר ליורשיו. היינו כדי שלא תקום מחלוקת בין בן הזוג שנותר בחיים לביו יורשי הנפטר ביחס לרכוש זה.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

מיהו הידוע בציבור? היש הגדרה ברורה?

בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה? ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.

מזונות ילדים – מי יקבע? בית המשפט או בית הדין הרבני?

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.

האם מחלקים פנסיה וקה"ל היום או בזמן פרעון הקופות?

כידוע, גם זכויות פנסיה וזכויות סוציאליות אחרות הינן בגדר רכוש משותף הניתן לחלוקה. פעמים רבות, מבקש הצד הזכאי לכספים, לחלק כבר כאן ועכשיו, על אף שהקופה עצמה אינה נזילה. הקושי עולה במיוחד כאשר המדובר בחסכון לגיל הפנסיה. האם שוברים את הקופה? האם מוותרים על הכספים כבר עתה? האם ממתינים לגיל הפרישה, עוד עשרות שנים? כיצד מבצעים את החלוקה? על כך, ביריעה שלהלן.

צוואה - הכרחי לקבל יעוץ משפטי

התחום של צוואות, עזבונות וירושות הוא אחד התחומים המורכבים במשפט. על אחת כמה וכמה, כיום, עם מורכבות החברה המודרנית והמשפחות החדשות.  אדם אשר מעונין לערוך צוואה, מן הראוי כי יגש לעו"ד ויקבל יעוץ מקיף, בין ביחס לשאלות שיש לו, אם יש לו, ובין על מנת לקבל מידע ביחס לשאלות שאפילו אינו יודע לשאול.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי