פורסם ב 5/2/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל
לפני ארבע עשרה שנה לערך זועזע עולם המשפט כאשר תחת ידיו של בית המשפט העליון בירושלים יצא פסק דין חדשני בעניינה של חברת אפרופים שיכון וייזום בע"מ שקבע הלכה חדשה בישראל שלימים נודעה כ"הלכת אפרופים". חדשנותו של פסק הדין נוגעת לאופן פרשנותו של חוזה אשר נחתם בין הצדדים ואשר בשל אי הסכמות ביניהם מגיע לדיון בבית המשפט. עד לאותו פסק דין מפורסם היתה נהוגה שיטת הפרשנות הדו- שלבית של החוזה, המעוגנת אף בחוק החוזים, על פיה הסיק בית המשפט את כוונת הצדדים לחוזה קודם על פי נוסחו ולשונו של החוזה, ולאחר מכן, ומשלא ניתן לאמוד את כוונת הצדדים מלשון החוזה, על פי אלמנטים ונסיבות חיצוניים לו.
פסק הדין מותיר מידה גבוהה של שיקול דעת בידיו של בית המשפט להתערב בחוזה אשר אליו הגיעו הצדדים בכוחות עצמם, ולקרוא אל תוך החוזה סעיפים אשר לדעתו של בית המשפט נדרשים בנסיבות של חוזים מסוגו, על פי תכליות אובייקטיביות, למרות שלא היו חלק ממנו קודם. פסק הדין גרר אחריו ביקורות רבות וטענות לחוסר וודאות משפטית בשאלה איך יפורש חוזה, בבוא היום בבית המשפט, ולפגיעה בעקרון חופש החוזים של הצדדים לו.
לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?
האם ניתן לרשום סימן מסחר על סיסמאות (סלוגנים)? אם כן, מה המבחנים שעל אותה סיסמא לעמוד בהם על מנת לזכות ברישום כסימן מסחר. רשם סימני המסחר בחן לאחרונה סיסמא וקבע את אמות המידה.
זכיינות והפרת ההסכם יכולה לגרום להשלכות כבדות. מה קורה שהזכיין בכל זאת מחליט להפר את ההסכם ולא לשלם?