פורסם ב 5/2/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל
לפני ארבע עשרה שנה לערך זועזע עולם המשפט כאשר תחת ידיו של בית המשפט העליון בירושלים יצא פסק דין חדשני בעניינה של חברת אפרופים שיכון וייזום בע"מ שקבע הלכה חדשה בישראל שלימים נודעה כ"הלכת אפרופים". חדשנותו של פסק הדין נוגעת לאופן פרשנותו של חוזה אשר נחתם בין הצדדים ואשר בשל אי הסכמות ביניהם מגיע לדיון בבית המשפט. עד לאותו פסק דין מפורסם היתה נהוגה שיטת הפרשנות הדו- שלבית של החוזה, המעוגנת אף בחוק החוזים, על פיה הסיק בית המשפט את כוונת הצדדים לחוזה קודם על פי נוסחו ולשונו של החוזה, ולאחר מכן, ומשלא ניתן לאמוד את כוונת הצדדים מלשון החוזה, על פי אלמנטים ונסיבות חיצוניים לו.
פסק הדין מותיר מידה גבוהה של שיקול דעת בידיו של בית המשפט להתערב בחוזה אשר אליו הגיעו הצדדים בכוחות עצמם, ולקרוא אל תוך החוזה סעיפים אשר לדעתו של בית המשפט נדרשים בנסיבות של חוזים מסוגו, על פי תכליות אובייקטיביות, למרות שלא היו חלק ממנו קודם. פסק הדין גרר אחריו ביקורות רבות וטענות לחוסר וודאות משפטית בשאלה איך יפורש חוזה, בבוא היום בבית המשפט, ולפגיעה בעקרון חופש החוזים של הצדדים לו.
|
|
בעלי חברות, ובעיקר חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן התלויות בהון ראשוני קטן או אף מתנהלות ללא הון ראשוני כלל, מתחבטים לא אחת בשאלה כיצד לתגמל את עובדיהם, בעיקר עובדים איכותיים אשר נדרשים למיזם או לעסק על מנת להקימו ולפתחו, וכיצד יוכל להתחרות בתנאי העבודה האטרקטיביים אשר מוצעים לאותם העובדים בשוק. בעלי חברות מסוג זה נדרשים ליצירתיות בתגמול עובדיהם ולפיכך השתרשה בשוק השיטה של תגמול עובדים באמצעות הקצאת אופציות או מניות של החברה לעובדים.
לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?
האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
