פורסם ב 1/1/2018 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו
לא מעטים אלו המעוניינים לצאת לדרך עצמאית כמעסיקים, ולא כמועסקים, והבחירה שלכם היא במודל הזכיינות. מדול זה מבוסס על כניסה לרשת קיימת, תוך שהזכיין רוכש מהרשת את המוניטין שלה ומקבל ממנה ליווי לאורך כל הדרך עד לפתיחת העסק. בעוד ישנם חוזי זכיינות מוצלחים המשרתים את שני הצדדים, ישנם גם חוזי זכיינות המסתיימים במהרה, ולא תמיד בטון מלודי, אלא כזה שהינו צורם במיוחד. מה הסיבות המביאות אל סיום חוזה זכיינות?
הפרת חוזה על ידי זכיין - מה קורה כשהזכיין מחליט שלא לשלם?
אחד הסעיפים המשמעותיים ביותר בחוזה הזכיינות, מדבר על כך שעל הזכיין לשלם כספים לרשת ממנה הוא רכש את הזיכיון. בכל חוזה ישנם סעיפים שונים בכל הקשור לתנאי התשלום, התדירות בה משלמים לרשת וגובה התשלום. במרבית המקרים, מדובר על סכום ראשוני שעל הזכיין לשלם לרשת כשסכום זה הינו סכום התחלתי לפתיחת התהליך, ולאחר מכן עליו להמשיך לשלם לרשת בכל חודש כמה חוזים. חוב של זכיין לרשת זכיינות הוא אחת הסיבות לכך שחוזה הזכיינות הסתיים, שכן לא ניתן להניע סניף של הרשת מבלי שהיא מקבלת את שמגיע לה.
הסיבה נפוצה ביותר: העסק לא מצליח
בעוד ישנם עסקים מצליחים שהסיבה לכך שהם נסגרים היא סכסוך כספי בין זכיין לרשת זכיינית, ישנם גם מקרים בהם העסק לא הצליח כמצופה. זכיינים מוצאים בפורמט הזכיינות כדרך הבטוחה ביותר לפתוח את העסק – זאת מאחר והמוניטין של הרשת כבר ידוע, היא צברה לעצמה שם והיא אף יכולה להוביל את הזכיין החדש כל הדרך להצלחה. בפועל, גם זכיינות יכולה שלא להצליח וזו הסיבה השכיחה ביותר לכך שחוזי הזכיינות מסתיימים בין הזכיין ובין הרשת שהעניקה את הזכיינות.
מה קורה כשהרשת לא עומדת בתנאי ההסכם?
לעתים מי שצריך ליווי משפטי לזכיינים ורשתות זכיינות הוא דווקא הזכיין. הסיבה? הרשת הזכיינית לא עמדה בתנאי ההסכם. למרות שמדובר על מקרים מעטים, עדיין חשוב לדעת כי לעתים מי שעומד בתנאי ההסכם הוא הזכיין, ועל כן הוא גם הצד הנפגע. על מנת לצאת לדרך עם מתן זכיינות, על הרשת להיות במצב כלכלי יציב ועם ידע וניסיון רב שניתן לחלוק אותם עם הזכיינים העתידיים. מה שלעתים קורה הוא שהרשת אינה באמת מוכנה להעניק זכיינות, זאת מאחר והיא לא יודעת להדריך את הזכיינים ולהעניק להם את הליווי הנדרש.
מה שקורה בפועל הוא שהזכיינים מבולבלים, לא יודעים איך להניע העסק, הם לא מקבלים את ההדרכה שהם היו צריכים לקבל על פי הכתוב בחוזה, העסק שלהם לא מתפרסם והם לא מקבלים כל תמיכה ניהולית מהרשת. במקרים שכאלו, בוחר הזכיין לסיים את פרק הזכיינות עם הרשת ועל כן יש צורך בליווי משפטי על ידי עורך דין המתמחה בתחום זה.
לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?
הזכות להתאגדות עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה, עומדים כעקרונות על בדיני התאגידים ומאפשרים בעצם חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק. אלא שעקרונות אלה עלולים להוות כלי בידי בעלי מניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות המפריד ביניהם ובין החברה שבבעלותם, לצורך השגת מטרות שאינן כשרות, תוך תרמית הציבור ולקבל את ההגנה מפני אחריות אישית למעשים אלו. במקרים אלו יש לפנות להליך של הרמת מסך בין החברה ובין בעלי מניותיה וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה. המאמר להלן סוקר בקצרה את תולדותיו של הליך הרמת המסך ואת הנסיבות והתנאים בהם יבוצע בדין הישראלי.
בעלי חברות, ובעיקר חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן התלויות בהון ראשוני קטן או אף מתנהלות ללא הון ראשוני כלל, מתחבטים לא אחת בשאלה כיצד לתגמל את עובדיהם, בעיקר עובדים איכותיים אשר נדרשים למיזם או לעסק על מנת להקימו ולפתחו, וכיצד יוכל להתחרות בתנאי העבודה האטרקטיביים אשר מוצעים לאותם העובדים בשוק. בעלי חברות מסוג זה נדרשים ליצירתיות בתגמול עובדיהם ולפיכך השתרשה בשוק השיטה של תגמול עובדים באמצעות הקצאת אופציות או מניות של החברה לעובדים.
בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.