פורסם ב 5/2/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל
הרשם קבע כי הסימן נשוא הערעור אינו סיסמא גרידא שנועדה להוות אמצעי קידום או אווירה או תחושת שבח, אלא מדובר בסימן הנוגע במישרין ואפילו מרמז על הטובין, הן במובן שאדם יכול להחזיק יהלום בכיסו, והן במובן המשתמע- יהלום המצוי גם בהישג ידו של המחזיק בו.
מכל האמור עולה כי סיסמא שמתארת אלמנט ייחודי למוצר ומזוהה באופן אינהרנטי עם המוצר עשויה להתקבל לרישום כסימן מסחר על אף עמדת רשם סימני המסחר לגבי ססמאות.
האם זכאי מעצב אופנה לתבוע בגין העתקת דגמים בעיצובו, מה הן זכויותיו המשפטיות, וכיצד בידיו להגן על זכויות אלו? בפסק דין שניתן לאחרונה בחן בית המשפט המחוזי בתל אביב, תובענה בעילות משפטיות רבות אשר הוגשה בגין העתקה לכאורה של דגמים ועיצובים מתחום האופנה, וממנה ניתן ללמוד על זכויותיו של מעצב אופנה בדגמים בעיצובו.
בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.
האם ניתן לרשום סימן מסחר על סיסמאות (סלוגנים)? אם כן, מה המבחנים שעל אותה סיסמא לעמוד בהם על מנת לזכות ברישום כסימן מסחר. רשם סימני המסחר בחן לאחרונה סיסמא וקבע את אמות המידה.
בעלי חברות, ובעיקר חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן התלויות בהון ראשוני קטן או אף מתנהלות ללא הון ראשוני כלל, מתחבטים לא אחת בשאלה כיצד לתגמל את עובדיהם, בעיקר עובדים איכותיים אשר נדרשים למיזם או לעסק על מנת להקימו ולפתחו, וכיצד יוכל להתחרות בתנאי העבודה האטרקטיביים אשר מוצעים לאותם העובדים בשוק. בעלי חברות מסוג זה נדרשים ליצירתיות בתגמול עובדיהם ולפיכך השתרשה בשוק השיטה של תגמול עובדים באמצעות הקצאת אופציות או מניות של החברה לעובדים.