פורסם ב 5/2/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל
הרשם קבע כי הסימן נשוא הערעור אינו סיסמא גרידא שנועדה להוות אמצעי קידום או אווירה או תחושת שבח, אלא מדובר בסימן הנוגע במישרין ואפילו מרמז על הטובין, הן במובן שאדם יכול להחזיק יהלום בכיסו, והן במובן המשתמע- יהלום המצוי גם בהישג ידו של המחזיק בו.
מכל האמור עולה כי סיסמא שמתארת אלמנט ייחודי למוצר ומזוהה באופן אינהרנטי עם המוצר עשויה להתקבל לרישום כסימן מסחר על אף עמדת רשם סימני המסחר לגבי ססמאות.
לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?
זכיינות והפרת ההסכם יכולה לגרום להשלכות כבדות. מה קורה שהזכיין בכל זאת מחליט להפר את ההסכם ולא לשלם?
בפסק דין שהתקבל לאחרונה נצרך בית המשפט לשאלה האם ניהול הליך משפטי שלא בתום לב באופן אשר גורם לנתבע נזקים למוניטין ולעוגמת נפש, יכול להוות לשון הרע או האם הוא חוסה תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע לרבות ההגנה מלשון הרע שעולה במהלך דיון משפטי.