פורסם ב 21/6/2016 ע"י
בשנת 2008 קיבל מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 1155 אודות פיצול נחלות, החלטה זו עדכון של החלטה 979 שבאה להסדיר את כל הנושא של זכויות בנייה בנחלות במושבים וקיבוצים. החלטה זו אשר זכתה לביקורת קשה עמדה למבחן בג"צ ואושרה בשנת 2011, וכך היא מאפשרת ל-65 אלף בעלי נחלות להשכיר או למכור חלק מהנחלות שלהן, בהתאם לצרכים ולתמורות שחלות במשק.
ההחלטה אומנם זכתה, כאמור, לביקורת קשה, בעיקר על ידי שמי שאיננו, מן הסתם, בעל נחלה, אלה ראו בה החלטה לא שוויונית, הרי לא ייתכן שבעל נחלה, אשר קיבל אותה מהמדינה, יכול עכשיו לעשות ממנה כסף, להשכיר או למכור אותה. אך אם חושבים על זה עד הסוף, הרי שלא רק הם מרוויחים מההחלטה וגם לא רק המדינה, אלא גם הציבור, אשר כעת נוספים שטחים חדשים בהם הוא יכול לבנות את ביתו.
החלטה 1155 אודות פיצול נחלה קובעת שניתן להפריד מגרש מנחלה. עד אז לא היה ניתן להפריד את מגרש המגורים מהנחלה, בשביל לא לפגוע ביכולת הייצור החקלאית. העניין הוא, שבמשך השנים כמות הייצור בנחלה ירדה, בין היתר כי מרבית התושבים הפסיקו לעסוק בחקלאות, מן הסתם מסיבות כלכליות, שכן זה לא השתלם. על כן, רשות מקרקעי ישראל על פי דרישה של תנועת המושבים וגורמים אחרים, החליטה לאפשר פיצול נחלה ממגרש, ובכך בעלי המגרש, יכלו לנייד את הזכויות על הנחלה לגורמים אחרים, כלומר להשכיר או למכור אותה, וכן לייצר לעצמם מקורות מימון חדשים, זאת בהתחשב בעובדה, שכושר ההשתכרות מחקלאות הוא נמוך מאוד.
ההחלטה עוזרת לשוק הדיור, מאחר והיא מאפשרת לבעלי נחלות להשכיר או למכור את הנחלה, ועל אדמה זו ניתן לבנות בתים חדשים בהתאם לאופי המקום. במילים אחרות, ניתן להרחיב את כמות התושבים במושב, ולמעשה מדובר על שחרור אדמות נוספות לבניה, זו בתקופה שלא משוחררות הרבה אדמות לצורך בניה על ידי מינהל מקרקעי ישראל, החלטה שגם היא סופגת ביקורת קשה.
לבעלי הנחלות, ההחלטה עוזרת, מאחר והיא למעשה קובעת שיש לעגן בחוק את הזכויות שלהם על הנחלה ועל המגרש שנמצא בידיהם. עד כה בעלי הנחלות יכלו לעבד את הנחלה ולגדל עליה גידולים מבלי שידעו האם מדובר בנחלה ששייכת להם עד סוף חייהם, האם היא יכולה לעבור בירושה לילדיהם וכן הלאה. כאן ההחלטה קבעה שעם פיצול נחלה ממגרש, יש לעגן בחוק את זכויות המגורים של בעלי הנכסים, כך שידעו שאכן מדובר בנכס שלהם, הם יכולים להוריש אותו, למכור אותו וכן הלאה. חשוב להבהיר שכל החלטה חייבת להתבצע בהתאם לתקנון המקום ובהתאם לאופי שלו כפי שנקבע על ידי החברים במושב או על פי החלטה אחרת.
השיפוץ הפך לסיוט? כך עורך דין יכול לעזור מול שיפוצניקים ופקחי בנייה לקריאת המאמר המלא לחצו כאן >>
מתי יש לשלם דמי תיווך למתווך במקרקעין? מהן חובותיו בתקופת הבלעדיות? מי רשאי לקבל רישיון תיווך? מה צריך להיות כלול בהזמנה בכתב בין מתווך לבין לקוח המזמין ממנו שירותי תיווך?
עסקת נדל"ן, היא הפעולה היקרה ביותר שאדם עושה בחייו. היא פעולה רגישה, סבוכה ומורכבת ביותר, אישית, משפטית וכלכלית. זו אינה עסקה כמו רכישה במכולת, שניתן להתחרט עליה: זו עסקה המערבת צדדים נוספים, כמו בנק מלווה, קבלן, רשות מקרקעי ישראל, הרשות המקומית, הוועדה לתכנון ובניה ועוד. בנוסף, העסקה מתייחסת לחקיקה ולפסיקה, המתעדכנות באופן תדיר. בעסקה במקרקעין, אין מקום לטעויות, לפשרות או לשיטת "סמוך" ו"יהיה בסדר". רק עורך דין נדל"ן מומחה יוכל להגן עליכם ועל העסקה המבוקשת.
כידוע ולמצער, קיימת תופעה של שוכרי דירות המסרבים להתפנות מהדירה. האם ניתן לסלק שוכר כזה בכוחות עצמנו?להחליף את המנעולים לדירה? לפנות את חפצי השוכר? לנתק את זרם החשמל או המים לדירה? התשובה הקצרה היא "לא". לשם סילוק שוכר מהדירה נדרש הליך משפטי, שאם לא מקיימים אותו, עלולים להתחייב בהוצאות כבדות.