האם זו חובה לתת הודעה מוקדמת על פיטורים לעובד?

מעמד של פיטורים הוא אינו מצב פשוט, אם ברמה הנפשית או אם ברמה המעשית. המפוטר, יצטרך לעמוד בסיטואציה, אשר בה עליו לקבל מגוון החלטות להמשך דרכו, כאשר חלק מהחלטות אלה, נוגעות לשימוש הזכויות החוקיות שלו. יש לציין, כי חוק הפיטורין הינו מושג כללי שכולל תחתיו חוקים שנוגעים לפיטורי עובדים כמו: פיצויי פיטורין, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ותקנות נוספות הנוגעות לנושאים אלה. חוק הפיטורין, קובע כי על המעביד להודיע לעובד על פיטוריו 14 יום מראש, מהשנה השנייה של עבודתו.

 

חוק הפיטורין, עוסק גם בפיצויי הפיטורין.   שמפרט את החוק לפיצוי פיטורין. ישנם מקרים אשר בהם גם עובד שהתפטר, זכאי לחוק פיצויים וכן, החוק מפרט את גובה הפיצויים על פי וותק עבודתו. חוק זה, מהווה הגנה לעובד ולבני משפחתו כך שלו ייווצר מצב שבו העובד לא יישאר ללא כסף לכלכלת משפחתו  כאשר הוא נותר פתאום ללא עבודה.

 

זכות השימוע לפני פיטורין

 

זכות השימוע, הינה זכות בסיסית של כל עובד שעליו להשמיע את דבריו בטרם יוחלט לפטרו. זכות זו, נובעת מהצדק הטבעי שעל פיו, העובד צריך לתת את דברו ולהגן על עצמו, בטרם ייפגעו זכויותיו ועריכת השימוע הוכרה כפסיקה כזכות היסוד. מקור חובת השימוע, חל מתוקף הסכמי עבודה קיבוציים במגזר הציבורי. בשנים האחרונות, הרחיב ביה"ד לעבודה את חובת השימוע והחיל חובה זו גם על המגזר הפרטי. היום, כאשר מעביד שוקל לפטר עובד עליו לערוך שיחה לעובד. יש לציין כי מי שאינו פועל על פי חובת השימוע, הסעדים נעים בין השבת העובד לעבודתו לבין הענקת פיצויים גבוהים מעבר  למקובל לפיצויים שניתנו כחוק.

 

גם ההיבט הנפשי של מפוטרים אינו פשוט ורבים נאלצים לשוחח עם פסיכולוג, בגלל המתח, החרדה מהעתיד הכלכלי, דיכאון שעשוי להשפיע על חייו של העובד, דימוי עצמי נמוך ועוד. יש כאלה שאמנם לוקחים את הפיטורין לכוון והתחלה חדשה, אך לא כולם כאלה.

 

מקרים של תביעות פיטורין שנעשו שלא כחוק

 

אחד מהמקרים הידועים בתביעות פיטורין שלא כחוק, הינה החלטה בבית דין אזורי לעבודה כאשר תצפיתן ברכבת ישראל שהיה מועסק תחת חברת כוח אדם,   הוחלט כי יקבל פיצויים בגובה של שלושה חודשי שכר וזאת, בגין פיטוריו לאחר שעבד תשעה וחצי חודשים ופוטר ללא שימוע. התובע היה מועסק בחברה הנתבעת כתצפיתן עד שפוטר לאלתר. על פי טענתו בביה"ד לעבודה, הממונים עליו היו מאוד שבעי רצון מעבודתו והנתבעת לא טרחה להציג עדות סותרת לגבי עובדה זו. כאמור פיטוריו של התצפיתן, נעשו ללא שימוע אלא פשוט נתנו לו מכתב פיטורים שהמתין לו בעמדת השמירה.

 

מקרה נוסף של פיטורין שלא כחוק, היה לאדם שהועסק כמהנדס תעשייה וניהול ועבד למעלה מ-10 שנים בחברה. התובע הועסק על פי הסכם קיבוצי שחל על החברה ועל עובדיה. התובע זומן לפגישה מבלי שניתן לו הסבר כי מדובר בכלל על שימוע לפני פיטורין. נאמר לתובע בפגישה זו, כי הפרויקט שבו הוא הועסק לא היה רווחי דיו לחברה ומאמציו של התובע לשכנע את מעבידו כי אין צורך לפטרו עלו בתוהו.  התובע ביקש כי בשל גילו המתקדם אינו יוכל למצוא עבודה לא עזרו לו. בנוסף החברה בה הועסק התובע, לא העבירה לו את הפרוטוקול של השימוע, כך שיכול היה להתכונן לאותו שימוע.  בהמשך נעשתה פגישה שנייה אשר בסיכום פגישה זו, יישקלו האפשרויות להמשך העסקתו לרבות באמצעות קבלן חיצוני. וועד העובדים של אותה חברה, טען אף הוא, כי אין הצדקה לפיטוריו והתובע בכל זאת, קיבל הודעת פיטוריו ומכאן תביעתו.  ביה"ד לעבודה, דחה את טענות החברה ופסק כי פיטוריו של התובע נעשו שלא כדין, תוך שהחברה מפלה לרעה ומפרה את חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ואת חובת השימוע. הפיצוי שנקבע לתובע היה בסך של 50,000 ש"ח , בשל נזק לא מימוני. נוכח שימוע שלא עשה כדין וגילו המתקדם של התובע, פסק ביה"ד לתובע סכום פיצויים נוסף ע,ס של 142,400 ש"ח בגין פיטורים שלא נעשו כדיו.

על פי מאמר זה, עליכם לדעת כיצד לנצל נכון את זכויותיכם ולפנות אל עו"ד המתמחה בדיני עבודה, כך שיוכל לסייע לכם בכל עת.