פורסם ב 9/6/2010 ע"י עורכת דין גליה שמילוביץ- גרינגרד

משפט העבודה נועד בראש ובראשונה להסדיר את היחסים שבין עובד למעביד.
לשם הסדרת היחסים על מקרה ספציפי, עלינו לקבוע בראש ובראשונה האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים שבמקרה.


עבודה יכולה להתבצע בתבניות העסקה שונות; על ידי קבלן, משתתף חופשי (פרילנסר), בהתנדבות, באמצעות חברות כ"א, ועוד. תבנית המחייבת יחסי עובד מעביד איננה האופציה היחידה. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך באופו ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.

חוקי המגן אשר מסדירים את היחסים וקובעים את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים חלים על עובדים בלבד. במקרים בהם יקבע כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד לא יחולו חוקי המגן ובית הדין לעבודה לא יוכל לפסוק במקרה. יחסי העבודה הם יחסים דינמיים, כך שלא ניתן לתת הגדרה סטטית לשאלה מיהו עובד. לשם כך התווה בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון, בפסקי דין אחדים, מספר מבחנים לקביעת מיהו עובד.

עובד נתפס בפסיקה כסטאטוס או מעמד המקנה זכויות וחובות ומכאן החשיבות בהגדרת היחסים בין העובד והמעביד. האם התקיימו יחסי עובד מעביד או מדובר בשירותים אשר ניתנו ע"י קבלן עצמאי. על מנת להכריע בשאלה מיהו עובד, בוחן בית הדין את המצב בפועל ולא רק על-פי נטיית הצדדים והחוזה הכתוב (לדוגמה: עובד המגיש חשבוניות).

כיצד מכריע בית הדין בשאלת יחסי עובד מעביד?
כדי להכריע בשאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד נקבעו בפסיקה מבחנים שונים.
המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות אולם למבחן זה נוספו מבחני עזר שכוללים את מבחן המרות והפיקוח, מבחן הקשר האישי, צורת תשלום השכר והתנאים הסוציאליים. 

מבחן ההשתלבות – זהו המבחן העיקרי עליו מסתמך בית הדין בבואו לקבוע את טיבעם של היחסים בין הצדדים. עובד הוא אדם המשולב במפעל והוא אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. למבחן זה שני פנים: 
הפן החיובי  - עד כמה עיסוקו של נותן השירות משתלב במפעל של המעביד לצורך ביצוע פעילותו הרגילה של המפעל?
הפן השלילי -  האם נותן השירות אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני?

למבחן ההשתלבות מצטרפים מבחני המשנה:
מבחן הקשר האישי – האם נותן השירות הוא מי שחייב לבצע עבודה באופן אישי?
מבחן השליטה והכפיפות – האם יש פיקוח על העבודה ומי מפקח עליה?  מי קיבל העובד לעבודה? מי קובע את תנאי העסקתו של העובד? מי נותן חופשות לעובד?
מבחן כלי העזר לביצוע העבודה - מי המספק את כלי העבודה? מה המקום בו בוצעה העבודה?
מבחן צורת התשלום – מי מדווח לרשויות? מהצורת ניכוי מס ההכנסה והתשלומים לביטוח לאומי ומע"מ?

לסיכום:
כיום תצורות ההעסקה השונות כגון העסקה ע"י קבלן כוח אדם או כמשתתף חופשי (פרילנסר) מערפלות מאוד את יחסי העובד והמעביד ומעלות סוגיות רבות שהדיון בהן רק החל.
שיטות העסקה אלו יוצרות ניתוק של הקשר הקיים ביחסי עובד מעביד ובבואו של בית הדין לדון בשאלת קיומם של היחסים, עליו לבחון האם ניתוק היחסים הינו אמיתי או שמא רק לכאורה.

* האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

האם אני זקוק לשירותי עורך דין בתחום דיני עבודה?

מאמר מידע אשר מסביר את חשיבות הפנייה לעורך דין בתחום דיני העבודה

חופשה שנתית

זכות זו מהווה את אחת מהזכויות הסוציאליות לה זכאי כל עובד, יהא אשר יהא אופן העסקתו – עובד על בסיס חודשי, יומי, שעתי, עובד המועסק במשרה מלאה או חלקית, כולם זכאים לחופשה שנתית, כקבוע בחוק. חוק חופשה שנתית הוא אחד מחוקי המגן ועל זכות החופשה המוענקת בו לעובד, אין הוא יכול לוותר ולו אף באופן חלקי.

פיטורים בהריון

אחת מהתופעות היותר נפוצות שפוגעות בזכויות הנשים בעבודה היא הפיטורים בהריון. בישראל קיים חוק זכויות העובדים שמרכז בתוכו את מספר זכויות שמגנות על העובדים מפגיעה מיותרת או לא הוגנת.

מה ניתן לעשות כשיש אפליה במקום העבודה?

ביום יום אנו רואים אפליה סביבנו שמעציבה את הלב. לעתים אנו אף מרגישים זאת על בשרנו. לא תמיד יש לנו מה לעשות, אך, כשזה נוגע למסגרת העבודה, נוכל גם נוכל.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי