פורסם ב 9/6/2010 ע"י עורכת דין גליה שמילוביץ- גרינגרד
משפט העבודה נועד בראש ובראשונה להסדיר את היחסים שבין עובד למעביד.
לשם הסדרת היחסים על מקרה ספציפי, עלינו לקבוע בראש ובראשונה האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הצדדים שבמקרה.
עבודה יכולה להתבצע בתבניות העסקה שונות; על ידי קבלן, משתתף חופשי (פרילנסר), בהתנדבות, באמצעות חברות כ"א, ועוד. תבנית המחייבת יחסי עובד מעביד איננה האופציה היחידה. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך באופו ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.
חוקי המגן אשר מסדירים את היחסים וקובעים את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים חלים על עובדים בלבד. במקרים בהם יקבע כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד לא יחולו חוקי המגן ובית הדין לעבודה לא יוכל לפסוק במקרה. יחסי העבודה הם יחסים דינמיים, כך שלא ניתן לתת הגדרה סטטית לשאלה מיהו עובד. לשם כך התווה בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון, בפסקי דין אחדים, מספר מבחנים לקביעת מיהו עובד.
עובד נתפס בפסיקה כסטאטוס או מעמד המקנה זכויות וחובות ומכאן החשיבות בהגדרת היחסים בין העובד והמעביד. האם התקיימו יחסי עובד מעביד או מדובר בשירותים אשר ניתנו ע"י קבלן עצמאי. על מנת להכריע בשאלה מיהו עובד, בוחן בית הדין את המצב בפועל ולא רק על-פי נטיית הצדדים והחוזה הכתוב (לדוגמה: עובד המגיש חשבוניות).
כיצד מכריע בית הדין בשאלת יחסי עובד מעביד?
כדי להכריע בשאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעביד נקבעו בפסיקה מבחנים שונים.
המבחן העיקרי הוא מבחן ההשתלבות אולם למבחן זה נוספו מבחני עזר שכוללים את מבחן המרות והפיקוח, מבחן הקשר האישי, צורת תשלום השכר והתנאים הסוציאליים.
מבחן ההשתלבות – זהו המבחן העיקרי עליו מסתמך בית הדין בבואו לקבוע את טיבעם של היחסים בין הצדדים. עובד הוא אדם המשולב במפעל והוא אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. למבחן זה שני פנים:
הפן החיובי - עד כמה עיסוקו של נותן השירות משתלב במפעל של המעביד לצורך ביצוע פעילותו הרגילה של המפעל?
הפן השלילי - האם נותן השירות אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני?
למבחן ההשתלבות מצטרפים מבחני המשנה:
מבחן הקשר האישי – האם נותן השירות הוא מי שחייב לבצע עבודה באופן אישי?
מבחן השליטה והכפיפות – האם יש פיקוח על העבודה ומי מפקח עליה? מי קיבל העובד לעבודה? מי קובע את תנאי העסקתו של העובד? מי נותן חופשות לעובד?
מבחן כלי העזר לביצוע העבודה - מי המספק את כלי העבודה? מה המקום בו בוצעה העבודה?
מבחן צורת התשלום – מי מדווח לרשויות? מהצורת ניכוי מס ההכנסה והתשלומים לביטוח לאומי ומע"מ?
לסיכום:
כיום תצורות ההעסקה השונות כגון העסקה ע"י קבלן כוח אדם או כמשתתף חופשי (פרילנסר) מערפלות מאוד את יחסי העובד והמעביד ומעלות סוגיות רבות שהדיון בהן רק החל.
שיטות העסקה אלו יוצרות ניתוק של הקשר הקיים ביחסי עובד מעביד ובבואו של בית הדין לדון בשאלת קיומם של היחסים, עליו לבחון האם ניתוק היחסים הינו אמיתי או שמא רק לכאורה.
* האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.
בשל הביקוש הרב בשנים האחרונות לעורכי דין בתחום, ישנם לא מעט עו"ד המציעים את שירותיהם לכל דורש - עם זאת, כדי לבחור בטובים ביותר יש לשים לב לכמה וכמה דגשים חשובים אותם ריכזנו עבורכם כאן.
תקנון עמותה הינו בראש ובראשונה חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם. לתקנון עמותה משמעויות רבות וחלות עליו הוראות ספציפיות להן מוקדש פרק מיוחד בחוק העמותות תש"ם – 1980 (להלן: "החוק"). במאמר זה נדון בתוקפו של התקנון, מגבלותיו וחשיבותו.
שמירה על מקום עבודה (שלא לדבר על ניהול קריירה) בזמן הריון אינה פשוטה, ואינה מובנת מאליה. מעסיקים רבים אינם מקבלים בעין יפה את עובדת ההריון והאימהות הבאה בעקבותיו. כאשר ההריון מצריך שעות היעדרות, המצב הופך למורכב עוד יותר. בחוקי העבודה מוקדש מקום נרחב לנושא זכויותיהן של נשים עובדות המצויות בעיצומו של המסע להורות. לפניכן סקירה כללית של זכויותיכן במהך ההריון. כמובן, שעל הזכויות הקבועות בחוק יכולים להתווסף הסדרים קיבוציים או חוזי עבודה אישיים המעניקים זכויות נוספות על הקבוע בחוק. בנוסף, ניתן למצוא במדור דיני עבודה כאן באתר, מאמר מקיף הדן בזכויות העובדת לאחר הלידה
מאמר מידע אשר מסביר את חשיבות הפנייה לעורך דין בתחום דיני העבודה