פורסם ב 5/6/2011 ע"י עורך דין יעקב לביא

בסוף 2008 ועל מנת לעודד עלית וחזרתם של תושבים חוזרים ( toshav hozer )קיבלה הכנסת תיקון לפקודת מס הכנסה המעניק הטבות מס רבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים שחזרו ארצה אחרי 10 שנים בנכר. הדבר מהווה דוגמא להפיכת דיני המס  לכלי להשגת מטרות מתחומים אחרים כגון עזרה סוציאלית או עידוד מטרות המדינה. הדבר מדגים גם את הכשל שבשימוש בדיני המס. ביקש המחוקק לעודד תושבים חוזרים ותיקים והוא עלול לגרום לעולים חדשים לא ותיקים להישאר בניכר עוד פרק זמן מסוים כדי להיכנס להגדרה המטיבה. במאמר זה נסקור בקצרה את התנאים וההטבות.
לענין מתן פטורים והטבות מס עורכת הפקודה אבחנה בין תושב חוזר "ותיק" ותושב חוזר סתם. החל משנת 2007 ההקלות הניתנות לתושב חוזר ותיק מרובות הן מאוד ויש שיאמרו כי הן מרובות יתר על המידה.


תושב חוזר ותיק


תושב חוזר "ותיק" הינו אדם ששב ארצה אחרי שהיה תושב חוץ משך עשר שנים. באשר לאדם ששב ארצה בשנות המס 2007- 2009 מסתפקת הפקודה בחמש שנים בלבד. תושב חוזר "רגיל" הוא זה ששהה בחו"ל משך שש שנים
.
אשר לתושבים חוזר "ותיקים" קובע סעיף 14(א) לפקודה "יהיו פטורים ממס במשך עשר שנים מהמועד שהיו לתושבי ישראל כאמור, על הכנסותיהם מכל המקורות המנויים בסעיפים 2, 2א ו-3, שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל" באופן שבפועל יושווה כמעט מעמדם המיסויי לתושבי חוץ. באופן דומה גם מכירת נכס של תושב חוזר "ותיק" פטורה ממס רווחי הון למשך 10 שנים מיום שהיה תושב ישראל והנכס "היה לו" מחוץ לישראל. מכירת הנכס אחרי עבור 10 שנים מזכה בפטור יחסי לפי תקופת ההחזקה. כפי שמבהירים דברי הפרשנות שהוציא מס הכנסה הכוונה היא ש"הפטור יחול, בנוסף, לגבי נכסים מחוץ לישראל (רווח הון או הכנסות שוטפות) גם אם ההכנסות הופקו או שהנכסים נרכשו לאחר חזרתו ארצה של העולה החדש, ובמהלך 10 שנות הפטור."

תושב חוזר "רגיל" נפגע לא במעט לעומת התושב החוזר ה"וותיק". ראשית תקופת ההטבות לגביו הינה חמש שנים בלבד ושנית, הפטור הוא על הכנסות מסוימות בלבד. כמו התושב החוזר הוותיק הפטור הוא על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל או מנכס המצוי מחוץ לישראל אלא שהפטור חל על "הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל" ולא על הכנסות מעסק. אשר לפטור מרווח הון בקשר עם מכירת נכסים נדרש כי הנכס נרכש "מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב חוץ" ושהנכס אינו משקף זכות לנכס בישראל. גם במקרה זה כאשר המכירה מבוצעת אחרי 10 שנים הפטור הוא יחסי.


בין תושב חוזר לעולה חדש ותושב חוזר ותיק


הבדל נוסף בין התושב החוזר הרגיל לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק נעוץ בכך שלאחרונים ניתנת האפשרות לבחור כי שנתם הראשונה בישראל תחשב שנת הסתגלות ולמרות שחזרו ארצה יחשבו לתושבי חוץ. ברירה זו חשובה היא לאותו תושב חוזר ותיק הבוחר להשקיע בבורסה הישראלית, שהרי לנוכח סעיף 97(ב2) לפקודה תושב חוץ פטור – ככלל ובמגבלות מסוימות – מרווחי הון הנובעים ממסחר בבורסה.
אבחנה רביעית – חברה בשליטה וניהול תושב חוזר "ותיק" לא תחשב תושבת ישראל למשך 10 שנים
הנחיות שנקבעו על ידי משרד האוצר (ושלמיטב ידיעתנו אין להן ביסוס חוקי) קובעות כי עולה או תושב חוזר יחשבו ככאלו בהתקיים המוקדם מבין שלושת המצבים שלהלן –
1. יום העליה ארצה או מועד החזרה לפי הקבוע בתעודת העולה או התושב החוזר
2. המועד בו היה לו בית קבע בארץ ובתנאי שלא היה לו בית קבע בחו"ל. נציין כי בית קבע משמעו מקום מגורים קבוע בו יש לאדם מיטה ללון בה וכתובת דואר, להבדיל מלינה בבית מלון למשל. ההנחיות מציינות לענין תושב חוזר או עולה בעלי משפחה – שבית הקבע ישמש את כלל המשפחה ודרישה נוספת היא שמשפחתם נמצאת עימם בישראל, כאשר מובהר שהמדובר בילדים למטה מגיל 18.
3. היום בו החל מנין 183 ימים לשהותו של האדם בישראל.
נציין עוד כי בדרך כלל תושבים חוזרים ועולים ממשיכים לאורך זמן מה להחזיק את ביתם שבחו"ל, באופן העושה את המועד הרשום בתעודה העולה או התושב החוזר למועד המוקדם ביותר וממועד זה לפיכך יחשבו כתושבים חוזרים או עולים, דבר המאפשר לבצע "תכנון עליה" בהתאם לשיקולי המס והטבות מס.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

מס הכנסה: הכנסה מדמי שכירות – תכנון מס יעיל

מיסוי שכירות דירות מגורים זוכה לדין מיוחד, באשר המחוקק בחר לעודד שכירת דירות מגורים. לפיכך בנסיבות מסוימות ובגבולות מסוימים קבע פטור מלא, ובנסיבות אחרות קבע שיעור מס של עשרה אחוזים. לצד אלו קיים המסלול הרגיל. במאמר זה נסקור את המסלולים השונים וננסה לסייע בבחירת החלופה המתאימה.

קיזוז הפסדים לצרכי מס - אילו הפסדים ומול אילו הכנסות - קיזוז הפסדים שוטפים

במאמר הקודם, שכותרתו "קיזוז הפסדים לצורך מס – על קצה המזלג", הסברנו את חשיבותה של מערכת קיזוז ההפסדים לצורך צמיחתה ופעילותה השוטפת של מדינה. במאמר זה, נבאר אילו הפסדים שוטפים ניתן לקזז, באיזה מועד ניתן לעשות זאת ומול אילו הכנסות.

האם כדאי להיות עורך דין בצרפת?

ניתוח קצר של שיקולים להרחבת שירותי עריכת דין בצרפת עבור עורכי דין ישראלים. האם כדאי להיות עורך דין בצרפת? מה נדרש לשם כך והאם מדובר בהזדמנות עסקית?

מתי ניתן לפסול את ספרי החשבונות של עוסק / חברה

כל עוסק / חברה נדרשים לניהול ספרי חשבונות ותקבולים מיומו הראשון של הפעלת העסק. ניהול הספרים תלוי בסוג העסק, היקפו וענף הפעילות בו הוא עוסק, מידי יום מבוצעות במחלקות הביקורת של רשות המיסים ביקורות ספרים ומתקבלות החלטות בדבר פסילת ספרי החשבונות. מאמר זה שופך מעט אור על דרכי התמודדות במצבים מסוג זה.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי