כל עוסק נדרש לניהול ספרי חשבונות ותקבולים מיומו הראשון של הפעלת העסק. ניהול הספרים תלוי בסוג העסק, היקפו וענף הפעילות בו הוא עוסק.
הוראות ניהול פנקסי החשבונות של מע"מ ומס הכנסה מורכבות, מסורבלות ואינן קלות ליישום, מדובר בהוראות המתייחסות לחובה של כל עוסק / נישום לנהל את פנקסי החשבונות בעסקו, זאת לפי עיסוקו, תחום פעילותו העיסקית והענף אליו הוא משויך, זאת תוך תיאור המסמכים אשר בעל עסק חייב לשמור ולתעד וכן לגבי האופן שבו תבוצע הנהלת החשבונות בעסק.
קובץ ניהול הפנקסים מכיל הוראות קשיחות שנכתבו "בתנאי מעבדה" ולעיתים יישומן קשה ומורכב אל מול המציאות העסקית המשתנה תדיר ויוצרת שיווי משקל חדש בהתאם לכוחות השוק הפועלים המציאות העיסקית.
המסגרת הנורמטיבית
החובה לניהול פנקסי חשבונות על ידי עוסק / נישום מצויה בסעיף 66 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 וכן בסעיף 130 לפקודת מס הכנסה(נוסח חדש), התשכ"א-1961.
האופן לפיו יש לנהל את פנקסי החשבונות של עסק מפורט בהוראות מס הכנסה(ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 וכן בתקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ו-1976
פסילת ספרי החשבונות רק כשמדובר בסטייה מהותית
כאמור, הוראות ספרי החשבונות של מע"מ מס הכנסה אינן קלות ליישום, למעשה, עמידה בדרישות כל הכללים לניהול פנקסי חשבונות ללא יוצא מן הכלל היא כמעט משימה בלתי אפשרית לרוב בעלי העסקים.
פרשנות והתייחסות דווקנית טכנית לניהול החשבונות של עסקים, מביאה פעמים רבות לפסילת ספרי חשבונות של עסקים במהירות רבה בשל סטיות אלו ואחרות מההוראות שנקבעו בכללים, אין להתייחס לדרך פסילת הספרים כבסיס קל להביא להטלת שומה לפי מיטב השפיטה על הכנסות העוסק, הגם שבתי המשפט, כפי שנפסק לא מכבר בע"א 4779/09 סובחי שעבאן, אינם ממהרים לאמץ את קביעות רשות המס בעניין פסילת ספרי החשבונות, כמו כן, נראה כי הועדות לקבילות פנקסים הדנות בעררים של עוסקים / נישומים על ההחלטה לפסול ספרים, אימצו ומאמצות את העיקרון לפיו אין להתיר בקלות פסילת ספרי חשבונות, אף כאשר יש סטיות ניכרות מהכללים שנקבעו, כל עוד ניתן לעמוד על הפעילות העסקית של העסק בדרכים חלופיות סבירות.
בעניין מקלדה סלאח (ערר 4/11) קבעה הוועדה לניהול ספרים בחיפה, כי רצון מנהל מע"מ לפסול ספרים באופן טכני ולא מהותי, ייחשב כפסילה מכוונת מטרה שכל מטרתה הינה העברת נטל הראיה לעורר, שם הועדה לא הסכימה עם מנהל מע"מ כי מדובר בעבודה "סיזיפית" כדי להגיע להכנסתו האמיתית של העורר. לדעתה, כל עוד יש דרך חלופית להגיע לכל נתוני הפעילות של העסק, אין כל סיבה לנקוט בדרך הקשה והקיצונית של פסילת ספרי חשבונותיו בכללותם.
התוצאה של הרצון ליצור אחידות ודווקנות בניהול החשבונות של עסקים, שהוא רצון לגיטימי כשלעצמו מבחינת רשות המיסים בישראל המייצגת את המדינה, מביאה פעמים רבות לפסילת ספרי חשבונות של עסקים במהירות רבה בשל סטיות אלו ואחרות מההוראות שנקבעו בכללים.
בשנים האחרונות נראה כי רשות המיסים, על ידי מנהלי מע"מ או פקידי השומה, מצאה את דרך פסילת הספרים כבסיס קל יחסית להביא להטלת שומה לפי מיטב השפיטה על הכנסות עסקים.
חשוב לציין כי במקרה בו החליט מנהל מע"מ או פקיד השומה על פסילת ספרים, עומד העוסק / הנישום בפני קושי גדול בו נטל ההוכחה קשה במיוחד להראות כי למרות פסילת ספרי החשבונות של העסק, אין מקום לקביעה להטיל עליו שומה לפי מיטב השפיטה.
סטייה מהותית בניהול פנקסי החשבונות הינה סטיה העלולה להפריע למהלך הביקורת כך שמבקר החשבונות או המפקח אינם יכולים למצוא נתיב ביקורת אלטרנטיבי ואינם יכולים להתחקות אחר פעילותו העסקית לצורך הגעה לתוצאת מס אמת
הסנקציות בשל פסילת ספרים / אי ניהול פנקסים
בחוק מס ערך מוסף, רשאי המנהל להטיל על העוסק קנס בשיעור של 1% מסך כל עסקאותיו, קנס זה עשוי להגיע לסכומים ניכרים בהתאם למחזור עסקאותיו של העוסק.
בפקודת מס הכנסה נקבעו סנקציות מכבידות מאוד על נישום שנקבע כי פנקסיו בלתי קבילים או בשל ניהול פנקסים שלא בהתאם להוראות, להלן חלק מהסנקציות:
-
הגבלת ניכויים וקיזוזים – הכוונה לאי התרת הוצאות שהגיש הנישום.
ביטול מדרגות מס ראשונות וקביעת מס בשיעור 30% מהשקל הראשון.
עיכוב החזרי מס.
הגדלת שיעור ניכוי מס במקור
הגשת כתב אישום – עבירה פלילית
לסיכום, פסילת ספרי חשבונות היא סנקציה קשה מאד שעל רשות המיסים לנקוט בה רק במקרים קיצוניים
ייעוץ משפטי מקצועי בשלבים המוקדמים של ההליך עשוי בהכרח לשנות את התמונה, קיום דיונים נמרצים עם מנהל מע"מ או פקיד השומה תוך השמעת טיעונים ונימוקים ממשיים עם אסמכתאות רלבנטיות בהכרח עשויות לבטל את הגזירה.
