פורסם ב 1/12/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא
סעיף זה עוסק בקיזוז הפסד שאיננו הפסד הון (ועל כך, במאמר הבא), ומפרט את הכללים על-פיהם ניתן לבצע את הקיזוז.
ראשית, ההפסד חייב לנבוע מעסק או ממשלח יד. שנית, ההפסד חייב לנבוע מהוצאה שהיא הוצאה מוכרת, ובלשון הסעיף "אילו היה ריווח היה נישום לפי פקודה זו". מבחן טוב לעניין זה, הוא בחינה של ההפסד ובדיקה האם ניתן לנכותו כהוצאה מההכנסה החייבת של אותו הנישום. לדוגמא, הפסד שנגרם ממעילה של מנהל בכספי החברה, לא ניתן יהא לקיזוז, כיוון שאינו מוכר כהוצאה (ע"א 475/68 רחוב פינסקר 42 בע"מ נ' פ"ה). מכאן ניתן ללמוד, שלא ניתן לקזז לפי סעיף זה הפסד הון, אלא רק הפסד פירותי. בסעיף זה ישנה דרישה שההפסד ינבע ממקור הכנסה אקטיבי, ולא פאסיבי.
ההכנסות מתפצלות לשני סוגים, לפי המועד בו אנו מבצעים את הקיזוז; סוג אחד, הוא ההכנסות אשר הכנסנו בתוך שנת המס בה נוצרו ההפסדים, והסוג השני הוא ההכנסות המתקבלות בשנים שלאחר השנה בה אירעו ההפסדים.
כאשר אנחנו נמצאים בתוך השנה בה אירעו ההפסדים, ניתן לקזז את ההפסדים מכל ההכנסות אשר צמחו לנו אותה שנה. כלומר, למרות שהדבר לא נאמר במפורש, ניתן לקזז הפסדים פירותיים בשנה בה הם אירעו מול הכנסות הוניות אשר נוצרו באותה השנה.
כאשר לא ניתן לקזז את כל ההפסדים בתוך שנת המס בה הם אירעו ואנחנו נאלצים לקזז מול ההכנסות אשר נתקבלו בשנים שלאחר קרות ההפסדים, אזי מצטמצם בצורה ניכרת מגוון ההכנסות ממנו אנו יכולים לקזז את ההפסדים. במקרה כזה, נוכל לקזז רק מול הכנסות שנתווצרו בעסק או במשלח יד, לרבות רווחי הון אשר צמחו בעסק, ולא נוכל לקזז מול הכנסה ממקורות אחרים. חשוב לציין כי הנישום נדרש לקזז את ההפסדים בהזדמנות הראשונה שיש לו, כלומר בשנה הראשונה בה צמחו לו רווחים. למרות זאת, נישום רשאי שלא לקזז הפסדים מול רווחים להם שיעור מס נמוך יותר מהשיעור בו הפסדיו היו ממוסים לו היו רווחים.
בשנת 2007, בתיקון 154 לפקודת מס הכנסה, עשה המחוקק צעד נוסף לכיוון נישום אשר חדל לעסוק בעסק או משלח יד ממנו צמחו ההפסדים, ואין לו הכנסה מעסק ומשלח יד וההפסד לא נבע מחברת בית, חברה משפחתית או חברה שקופה – לנישום זה נותן המחוקק לקזז את הפסדי העבר גם מהכנסה מעבודה בעתיד, וזאת ללא הגבלת זמן. עם זאת, ראוי לזכור כי אין כאן תחולה רטרואקטיבית, וכי מדובר רק על הפסדים שצמחו משנת 2007 ואילך. זוהי דוגמא יפה, אם כי לדעת רבים לא מספיקה, לניסיון המחוקק למצע את הכנסות הנישומים, ולפרוס אותם בצורה הוגנת יותר.
לייעוץ ניתן לפנות לעורך דין מיסים
|
|
בסוף 2008 ועל מנת לעודד עלית וחזרתם של תושבים חוזרים קיבלה הכנסת תיקון לפקודת מס הכנסה המעניק הטבות מס רבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים שחזרו ארצה אחרי 10 שנים בנכר. הדבר מהווה דוגמא להפיכת דיני המס לכלי להשגת מטרות מתחומים אחרים כגון עזרה סוציאלית או עידוד מטרות המדינה. הדבר מדגים גם את הכשל שבשימוש בדיני המס. ביקש המחוקק לעודד תושבים חוזרים ותיקים והוא עלול לגרום לעולים חדשים לא ותיקים להישאר בניכר עוד פרק זמן מסוים כדי להיכנס להגדרה המטיבה. במאמר זה נסקור בקצרה את התנאים וההטבות.
חוק מס שבח פוטר בנסיבות מסויימות את מכירתה של דירת המגורים. כדרכם של חוקי מס הופכות ההוראות לסבוכות. ננסה להלן לפשט את ההוראות ונעמוד על הפטורים המרכזיים: הפטור הרגיל למכירת דירה אחת לארבע שנים, הפטור לדירת מגורים שהתקבלה בירושה, הפטור לדירת מגורים יחידה והפטור הניתן במעבר לדירת מגורים גדולה. לא יכולנו להקיף הכל וברור שבטרם עסקה יש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בעניין.
כאשר רשויות המס נתקלות בתא משפחתי, הן נכנסות למגננה וממהרות להפעיל חזקות ופיקציות רבות. רצוי להכיר את החזקות והפיקציות בהן עושות שימוש הרשויות ולדעת כיצד ניתן להתמודד איתן. הדבר נכון הן לגבי מס שבח והן לגבי מס רכישה. במאמר נפרד, נדון בחזקת התא המשפחתי לעניין מס הכנסה.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
