פורסם ב 1/12/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא
סעיף זה עוסק בקיזוז הפסד שאיננו הפסד הון (ועל כך, במאמר הבא), ומפרט את הכללים על-פיהם ניתן לבצע את הקיזוז.
ראשית, ההפסד חייב לנבוע מעסק או ממשלח יד. שנית, ההפסד חייב לנבוע מהוצאה שהיא הוצאה מוכרת, ובלשון הסעיף "אילו היה ריווח היה נישום לפי פקודה זו". מבחן טוב לעניין זה, הוא בחינה של ההפסד ובדיקה האם ניתן לנכותו כהוצאה מההכנסה החייבת של אותו הנישום. לדוגמא, הפסד שנגרם ממעילה של מנהל בכספי החברה, לא ניתן יהא לקיזוז, כיוון שאינו מוכר כהוצאה (ע"א 475/68 רחוב פינסקר 42 בע"מ נ' פ"ה). מכאן ניתן ללמוד, שלא ניתן לקזז לפי סעיף זה הפסד הון, אלא רק הפסד פירותי. בסעיף זה ישנה דרישה שההפסד ינבע ממקור הכנסה אקטיבי, ולא פאסיבי.
ההכנסות מתפצלות לשני סוגים, לפי המועד בו אנו מבצעים את הקיזוז; סוג אחד, הוא ההכנסות אשר הכנסנו בתוך שנת המס בה נוצרו ההפסדים, והסוג השני הוא ההכנסות המתקבלות בשנים שלאחר השנה בה אירעו ההפסדים.
כאשר אנחנו נמצאים בתוך השנה בה אירעו ההפסדים, ניתן לקזז את ההפסדים מכל ההכנסות אשר צמחו לנו אותה שנה. כלומר, למרות שהדבר לא נאמר במפורש, ניתן לקזז הפסדים פירותיים בשנה בה הם אירעו מול הכנסות הוניות אשר נוצרו באותה השנה.
כאשר לא ניתן לקזז את כל ההפסדים בתוך שנת המס בה הם אירעו ואנחנו נאלצים לקזז מול ההכנסות אשר נתקבלו בשנים שלאחר קרות ההפסדים, אזי מצטמצם בצורה ניכרת מגוון ההכנסות ממנו אנו יכולים לקזז את ההפסדים. במקרה כזה, נוכל לקזז רק מול הכנסות שנתווצרו בעסק או במשלח יד, לרבות רווחי הון אשר צמחו בעסק, ולא נוכל לקזז מול הכנסה ממקורות אחרים. חשוב לציין כי הנישום נדרש לקזז את ההפסדים בהזדמנות הראשונה שיש לו, כלומר בשנה הראשונה בה צמחו לו רווחים. למרות זאת, נישום רשאי שלא לקזז הפסדים מול רווחים להם שיעור מס נמוך יותר מהשיעור בו הפסדיו היו ממוסים לו היו רווחים.
בשנת 2007, בתיקון 154 לפקודת מס הכנסה, עשה המחוקק צעד נוסף לכיוון נישום אשר חדל לעסוק בעסק או משלח יד ממנו צמחו ההפסדים, ואין לו הכנסה מעסק ומשלח יד וההפסד לא נבע מחברת בית, חברה משפחתית או חברה שקופה – לנישום זה נותן המחוקק לקזז את הפסדי העבר גם מהכנסה מעבודה בעתיד, וזאת ללא הגבלת זמן. עם זאת, ראוי לזכור כי אין כאן תחולה רטרואקטיבית, וכי מדובר רק על הפסדים שצמחו משנת 2007 ואילך. זוהי דוגמא יפה, אם כי לדעת רבים לא מספיקה, לניסיון המחוקק למצע את הכנסות הנישומים, ולפרוס אותם בצורה הוגנת יותר.
לייעוץ ניתן לפנות לעורך דין מיסים
|
|
מיסוי שכירות דירות מגורים זוכה לדין מיוחד, באשר המחוקק בחר לעודד שכירת דירות מגורים. לפיכך בנסיבות מסוימות ובגבולות מסוימים קבע פטור מלא, ובנסיבות אחרות קבע שיעור מס של עשרה אחוזים. לצד אלו קיים המסלול הרגיל. במאמר זה נסקור את המסלולים השונים וננסה לסייע בבחירת החלופה המתאימה.
הוצאות המיסוי של חברות מסחריות הפועלות בחו"ל, היו מאז ומעולם חלק גדול מהוצאות החברה ובהתאם לכך גם הניסיונות להקטנת חבות המס ע"י תכנון המס יעיל. תכנון מס הינו שימוש נכון באמצעים שהחוק מתיר ע"מ למצוא את הדרך היעילה ביותר והנכונה ביותר לשלם מיסים.
ניתוח קצר של שיקולים להרחבת שירותי עריכת דין בצרפת עבור עורכי דין ישראלים. האם כדאי להיות עורך דין בצרפת? מה נדרש לשם כך והאם מדובר בהזדמנות עסקית?
עבירות אלו נחשבות לעבירות שעשויות להגיע לרישום פלילי, קנסות כבדים ומאסר, וחשוב להימנע מטעויות ולהכיר מראש מה נחשב לעבירת מע"מ ומה ניתן לעשות במידה ועלה נגדכם חשד בעבירת מע"מ.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
