פורסם ב 1/12/2012 ע"י עורך דין יעקב לביא
סעיף זה עוסק בקיזוז הפסד שאיננו הפסד הון (ועל כך, במאמר הבא), ומפרט את הכללים על-פיהם ניתן לבצע את הקיזוז.
ראשית, ההפסד חייב לנבוע מעסק או ממשלח יד. שנית, ההפסד חייב לנבוע מהוצאה שהיא הוצאה מוכרת, ובלשון הסעיף "אילו היה ריווח היה נישום לפי פקודה זו". מבחן טוב לעניין זה, הוא בחינה של ההפסד ובדיקה האם ניתן לנכותו כהוצאה מההכנסה החייבת של אותו הנישום. לדוגמא, הפסד שנגרם ממעילה של מנהל בכספי החברה, לא ניתן יהא לקיזוז, כיוון שאינו מוכר כהוצאה (ע"א 475/68 רחוב פינסקר 42 בע"מ נ' פ"ה). מכאן ניתן ללמוד, שלא ניתן לקזז לפי סעיף זה הפסד הון, אלא רק הפסד פירותי. בסעיף זה ישנה דרישה שההפסד ינבע ממקור הכנסה אקטיבי, ולא פאסיבי.
ההכנסות מתפצלות לשני סוגים, לפי המועד בו אנו מבצעים את הקיזוז; סוג אחד, הוא ההכנסות אשר הכנסנו בתוך שנת המס בה נוצרו ההפסדים, והסוג השני הוא ההכנסות המתקבלות בשנים שלאחר השנה בה אירעו ההפסדים.
כאשר אנחנו נמצאים בתוך השנה בה אירעו ההפסדים, ניתן לקזז את ההפסדים מכל ההכנסות אשר צמחו לנו אותה שנה. כלומר, למרות שהדבר לא נאמר במפורש, ניתן לקזז הפסדים פירותיים בשנה בה הם אירעו מול הכנסות הוניות אשר נוצרו באותה השנה.
כאשר לא ניתן לקזז את כל ההפסדים בתוך שנת המס בה הם אירעו ואנחנו נאלצים לקזז מול ההכנסות אשר נתקבלו בשנים שלאחר קרות ההפסדים, אזי מצטמצם בצורה ניכרת מגוון ההכנסות ממנו אנו יכולים לקזז את ההפסדים. במקרה כזה, נוכל לקזז רק מול הכנסות שנתווצרו בעסק או במשלח יד, לרבות רווחי הון אשר צמחו בעסק, ולא נוכל לקזז מול הכנסה ממקורות אחרים. חשוב לציין כי הנישום נדרש לקזז את ההפסדים בהזדמנות הראשונה שיש לו, כלומר בשנה הראשונה בה צמחו לו רווחים. למרות זאת, נישום רשאי שלא לקזז הפסדים מול רווחים להם שיעור מס נמוך יותר מהשיעור בו הפסדיו היו ממוסים לו היו רווחים.
בשנת 2007, בתיקון 154 לפקודת מס הכנסה, עשה המחוקק צעד נוסף לכיוון נישום אשר חדל לעסוק בעסק או משלח יד ממנו צמחו ההפסדים, ואין לו הכנסה מעסק ומשלח יד וההפסד לא נבע מחברת בית, חברה משפחתית או חברה שקופה – לנישום זה נותן המחוקק לקזז את הפסדי העבר גם מהכנסה מעבודה בעתיד, וזאת ללא הגבלת זמן. עם זאת, ראוי לזכור כי אין כאן תחולה רטרואקטיבית, וכי מדובר רק על הפסדים שצמחו משנת 2007 ואילך. זוהי דוגמא יפה, אם כי לדעת רבים לא מספיקה, לניסיון המחוקק למצע את הכנסות הנישומים, ולפרוס אותם בצורה הוגנת יותר.
לייעוץ ניתן לפנות לעורך דין מיסים
פקודת מס הכנסה קובעת כי יחיד תושב ישראל חייב במס הכנסה בשל הכנסה אותה הפיק בכל מקום בעולם. זאת בניגוד לתושב זר החייב במס הכנסה רק כל אימת שההכנסה הופקה בישראל. לפיכך תושבותו של האדם היא שאלה מכרעת. במאמר זה נסקור את המבחנים אותם קובעת ההגדרה המצויה בפקודת מס הכנסה. נראה שעל אף שההגדרה מקיפה נושאים רבים עדיין מרכז הכובד בה הוא "מרכז החיים", מושג שיש לו מימד פיזי אך גם רגשי.
חוק דיני המיסים היינו חוקר רחב הכולל סעיפים רבים. רבים מהישראלים לא מכירים את החוקים הללו על בוריים. במאמר הבא ננסה לעזור לאותם ישראלים שמתקשים עם תקנות החוק.
לעיתים, במועד עריכת החשבונות מול רשויות המס, אין בידי הנישום, משלם המס, את כל המידע הרלוונטי עבורו לצורך הפחתת סכום המס. במקרים מעין אלו, וכן במקרים רבים נוספים, נבקש מרשויות המס בחינה מחודשת של השומה כאשר יהיו בידינו מלוא הנתונים. המצב יחסית פשוט, כאשר אנו מבקשים מאת רשויות המס לערוך את הבחינה המחודשת בתוך המועדים שנקבעו בחוק. השאלה האמיתית היא, מה קורה כאשר אנו מבקשים בחינה מחודשת של השומות כשחלפו המועדים הקבועים בחוק?
מס רווח ההון הוחל בשנת 2003 על רווח מפיקדונות, מניות, אג"ח, דיבידנד וריבית. מס הרווח נוגע גם לשכירים באופן ישיר ובמקרים רבים נגבה מהם מס עודף.