פורסם ב 11/5/2015 ע"י
עם ההתפתחות המהירה של האפשרויות הטכנולוגיות הרבות העומדות בפנינו בימים המודרניים בהם אנו חיים, המסחר באינטרנט הפך לנגיש הרבה יותר לכלל האוכלוסייה, גם לסקפטיים ולספקנים. חנות באינטרנט משתלמת גם לבעלי החנות וגם ללקוחות עצמם, מכיוון שנחסך הצורך בדמי שכירות אותם משלם בעל החנות, ובסופו של דבר, גם הלקוח. על מנת להגן על עצמו מבחינה משפטית בעליה של חנות באינטרנט צריך לכלול באתר האינטרנט שלו תקנון משפטי המחייב אותו ואת הלקוחות מבחינה משפטית. בעמוד זה תקבלו מידע על ניסוח תקנון שכזה בצורה שמתאימה לכל חנות וירטואלית.
המסחר הפיזי היה קיים עוד משחר ההיסטוריה. סוחרים החליפו סחורות בסחורות או בכסף וזהב, ובשלב מסוים בהיסטוריה, בשטרות חוב, שידועים כיום כשטרות של כסף מזומן. חנות רגילה, בשונה מכל חנות באינטרנט, מציגה בפני הרוכשים הפוטנציאליים שנכנסים לחנות את המלאי הקיים בפועל, ועובדת על שיטה של תשלום מידי וקבלת המוצר במקום. חנות באינטרנט לעומת זאת, מאפשרת ללקוח לצפות בכל המלאי שמציעה החברה, גם אם זה לא קיים פיזית במחסן של החברה, ואף במקרה בו לחברה אין מחסן כלל.
החוקים החלים על חנויות מקוונות הם שונים בעיקרם מחוקים החלים על חנויות פיזיות וממשיות, בגלל האופי השונה של המסחר הנובע מהפלטפורמה השונה בה הוא מתבצע. לחנות אינטרנטית שמעוניינת להגן על עצמה מבחינה משפטית אמור להיות תקנון משפטי המוסר למבקרים באתר את הפרטים החשובים שעליהם לדעת מבחינה משפטית בעת השיטוט באתר ובטרם ביצוע רכישות בפועל.
באופן כללי, כל תקנון המוצג באתר בתור תקנון המחייב את בעליו והמבקרים בו הוא תקנון לגיטימי מבחינה משפטית. עם זאת, בעליה של חנות באינטרנט מעוניינים להגן על עצמם מבחינה משפטית בצורה הטובה ביותר, ולכן כתיבת התקנון צריכה להיעשות בצורה מקצועית ונכונה, ובאופן שבאמת יצליח להגן על הבעלים של החנות באופן הטוב ביותר מפני תביעות משפטיות כאלה ואחרות.
במקרה בו תרצו לכתוב בעצמכם את תקנון האתר, עליכם יהיה להתייעץ עם עורך דין המכיר את חוקי המסחר באינטרנט. עורך הדין יוכל לבדוק את האתר שלכם ולהבין את האופי הכללי שלו, ולאחר בדיקה זו, הוא יוכל לייעץ לכם בדבר הנקודות החשובות שיש להתייחס אליהן בעת כתיבת התקנון. לאחר התייעצות זו תוכלו לכתוב את התקנון בעצמכם.
הואיל ואתם משתמשים בתקנון קיים המתאים לכל חנות באינטרנט, עליכם לוודא שאתם לא מבצעים עבירה על חוק זכויות היוצרים ולא עושים שימוש בקניין רוחני שאינו שלכם. החוק קובע עונשים לאנשים שמשתמשים בקניין רוחני של אנשים אחרים שלא ברשותם, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, ולכן כדאי להתחמק מעונשים אלו ולבצע את הבדיקות החוקיות הנדרשות לפני שימוש בתקנון של אדם או גוף אחר.
בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ערעורם של משקיעים בחברה אשר התקשרו עמה על בסיס מצגים חסרים, ונקבע כי אין המשקיעים זכאים להשבת השקעתם בחברה, פשוט משום שלא תבעו במסגרת תביעתם גם את ביטול הסכם ההשקעה והחזרת מניותיהם לחברה
האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.
לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?
היום התעורר צד חדש לבעיה של יוצרים ומוזיקאים שעד עתה הייתה מוגבלת לשיתוף הקבצים הבלתי חוקי על גבי האינטרנט, התופעה שבה מופצים הסרטונים ('קליפים') ביוטיוב.