פורסם ב 9/1/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו. אנשים כבר מודעים, פחות או יותר, למצב המשפטי הקיים לפיו קיים מירוץ בין הבעל לאשה, מי מקדים את מי, כאשר קיימת סברה בציבור הרחב כי לגבר עדיף לפנות לבית הדין הרבני ולאשה עדיף לפנות לבית המשפט. 

סברה זו אינה נכונה בהכרח והכל תלוי במקרה הספציפי וקיימים אף מצבים בהם לאשה עדיפות לפנות לבית הדין הרבני דווקא ולהשיג שם יתרונות גבוהים הרבה יותר מאשר בבית המשפט האזרחי. מכל מקום, אשר למזונות הילדים, זהו ענין שבו המירוץ הזה בין הסמכויות אינו מתקיים. אין זה משנה כלל אם הבעל הזדרז והגיש תביעתו לבית הדין הרבני. ואין זה משנה אם האשה הקדימה והגישה תביעה למזונות הילדים בבית המשפט. ממילא, על פי החוק, מזונות הילדים יידונו וייקבעו על ידי בית המשפט דווקא ולא על ידי בית הדין הרבני. (אלא אם כן, מסכימה האשה כי בית הדין הוא זה אשר יקבע את המזונות). ואולם, כל עוד אין הסכמה של האשה, וגם אם הבעל מגיש תביעתו ראשון לבית הדין הרבני, אין הוא קונה בכך כל יתרון בכל הנוגע למזונותיהם של הילדים. בכל מצב, בכל זמן, זכאית האשה לפנות לביהמ"ש כי יפסוק את המזונות. אגב, כך גם בכל הנוגע לשינוי סכומי המזונות בכל זמן נתון. אם ביהמ"ש פסק מזונות מסוימים ולאחר תקופה של מספר שנים, הגיש הבעל תביעה להפחתה, או שמא האשה הגישה תביעה להגדלה, אלה יידונו גם בבית המשפט אשר קבע את המזונות ההתחלתיים. הנה כי כן, מסתבר כי בנושא של מזונות ילדים – קיימת וודאות בכל הנוגע לערכאה אשר תדון, תברר ותתן את החלטתה.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

צוואה = לקיחת אחריות על גורל הרכוש שלך

הציבור נחלק לשתי קבוצות עיקריות בכל הנוגע לצורך בעריכתה של צוואה. החלק האחד מעדיף לא להתעסק עם הרכוש וחלוקתו בעודו בחייו, ומשאיר את ה"בלגן" ליורשים אחריו, ככל שאלה יהיו. והחלק האחר בוחר לעשות סדר ולהשאיר דברים ברורים ומובנים כדי למנוע או לפחות לצמצם סכסוכים עתידיים.

האם בגידה בבן זוג מביאה לפגיעה בזכויותיו ברכוש?

רבים סבורים כי התשובה הינה חיובית ואף מחויבת המציאות. האומנם? החוק קובע כי רכוש אשר הצטבר במהלך הנישואין, שייך לשני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם, ללא קשר על שם מי הרכוש רשום. הדבר חל גם על רכוש וגם על כספים וזכויות. עוד קובע החוק כי הוראותיו חלות על בית הדין הרבני.

פיצוי כספי לאשה בגין הסתרת מחלה של הבעל לפני הנישואין

בשנים האחרונות יותר ויותר נכנסים בתי המשפט לתוך נבכי מערכת היחסים בין בני זוג, ומנסה לבחון אותה ולשפוט אותה ולהכניס בה שיקולים של האדם הסביר, של צדק, של תום-לב ומידת המוסר. כך, למשל, כיום נוהגים בתי המשפט למשפחה לחייב בעלים סרבני גט בתשלום מאות אלפי שקלים לאשה, בגין אי שחרורה מעול הנישואין עמם. כך, נוהגים בתי המשפט לחייב גברים אלימים בפיצוי

הגדלת מזונות

הגדלת מזונות תתבצע כאשר סכום המזונות הראשוני הוא "סכום מינימום" - מה זה אומר בדיוק ובאילו מקרים הדבר רלוונטי? כל התשובות לפניכם.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי