פורסם ב 9/1/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו. אנשים כבר מודעים, פחות או יותר, למצב המשפטי הקיים לפיו קיים מירוץ בין הבעל לאשה, מי מקדים את מי, כאשר קיימת סברה בציבור הרחב כי לגבר עדיף לפנות לבית הדין הרבני ולאשה עדיף לפנות לבית המשפט. 

סברה זו אינה נכונה בהכרח והכל תלוי במקרה הספציפי וקיימים אף מצבים בהם לאשה עדיפות לפנות לבית הדין הרבני דווקא ולהשיג שם יתרונות גבוהים הרבה יותר מאשר בבית המשפט האזרחי. מכל מקום, אשר למזונות הילדים, זהו ענין שבו המירוץ הזה בין הסמכויות אינו מתקיים. אין זה משנה כלל אם הבעל הזדרז והגיש תביעתו לבית הדין הרבני. ואין זה משנה אם האשה הקדימה והגישה תביעה למזונות הילדים בבית המשפט. ממילא, על פי החוק, מזונות הילדים יידונו וייקבעו על ידי בית המשפט דווקא ולא על ידי בית הדין הרבני. (אלא אם כן, מסכימה האשה כי בית הדין הוא זה אשר יקבע את המזונות). ואולם, כל עוד אין הסכמה של האשה, וגם אם הבעל מגיש תביעתו ראשון לבית הדין הרבני, אין הוא קונה בכך כל יתרון בכל הנוגע למזונותיהם של הילדים. בכל מצב, בכל זמן, זכאית האשה לפנות לביהמ"ש כי יפסוק את המזונות. אגב, כך גם בכל הנוגע לשינוי סכומי המזונות בכל זמן נתון. אם ביהמ"ש פסק מזונות מסוימים ולאחר תקופה של מספר שנים, הגיש הבעל תביעה להפחתה, או שמא האשה הגישה תביעה להגדלה, אלה יידונו גם בבית המשפט אשר קבע את המזונות ההתחלתיים. הנה כי כן, מסתבר כי בנושא של מזונות ילדים – קיימת וודאות בכל הנוגע לערכאה אשר תדון, תברר ותתן את החלטתה.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

תביעה רכושית בגירושין

ככלל, כל הנכסים שנצברו על ידי הצדדים במהלך החיים המשותפים, נחשבים לנכסים משותפים, השייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, וכוללים נכסים מוחשיים, כגון: מקרקעין, רכבים, חשבונות בנק וחסכונות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, זכויות בעסקים ובחברות, ובנוסף כוללים נכסים בלתי מוחשיים, כגון: נכסי קריירה ומוניטין.

פיצוי כספי לאשה בגין הסתרת מחלה של הבעל לפני הנישואין

בשנים האחרונות יותר ויותר נכנסים בתי המשפט לתוך נבכי מערכת היחסים בין בני זוג, ומנסה לבחון אותה ולשפוט אותה ולהכניס בה שיקולים של האדם הסביר, של צדק, של תום-לב ומידת המוסר. כך, למשל, כיום נוהגים בתי המשפט למשפחה לחייב בעלים סרבני גט בתשלום מאות אלפי שקלים לאשה, בגין אי שחרורה מעול הנישואין עמם. כך, נוהגים בתי המשפט לחייב גברים אלימים בפיצוי

הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה

לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם.

ייפוי כח מתמשך - "רצונו של אדם כבודו"

תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות חולל מהפך ומאפשר לכל אחם בגיר למנות אדם שיקבל החלטות עבורו כשזה לא יוכל לקבלם עבורו בעצמו

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי