פורסם ב 9/1/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו. אנשים כבר מודעים, פחות או יותר, למצב המשפטי הקיים לפיו קיים מירוץ בין הבעל לאשה, מי מקדים את מי, כאשר קיימת סברה בציבור הרחב כי לגבר עדיף לפנות לבית הדין הרבני ולאשה עדיף לפנות לבית המשפט. 

סברה זו אינה נכונה בהכרח והכל תלוי במקרה הספציפי וקיימים אף מצבים בהם לאשה עדיפות לפנות לבית הדין הרבני דווקא ולהשיג שם יתרונות גבוהים הרבה יותר מאשר בבית המשפט האזרחי. מכל מקום, אשר למזונות הילדים, זהו ענין שבו המירוץ הזה בין הסמכויות אינו מתקיים. אין זה משנה כלל אם הבעל הזדרז והגיש תביעתו לבית הדין הרבני. ואין זה משנה אם האשה הקדימה והגישה תביעה למזונות הילדים בבית המשפט. ממילא, על פי החוק, מזונות הילדים יידונו וייקבעו על ידי בית המשפט דווקא ולא על ידי בית הדין הרבני. (אלא אם כן, מסכימה האשה כי בית הדין הוא זה אשר יקבע את המזונות). ואולם, כל עוד אין הסכמה של האשה, וגם אם הבעל מגיש תביעתו ראשון לבית הדין הרבני, אין הוא קונה בכך כל יתרון בכל הנוגע למזונותיהם של הילדים. בכל מצב, בכל זמן, זכאית האשה לפנות לביהמ"ש כי יפסוק את המזונות. אגב, כך גם בכל הנוגע לשינוי סכומי המזונות בכל זמן נתון. אם ביהמ"ש פסק מזונות מסוימים ולאחר תקופה של מספר שנים, הגיש הבעל תביעה להפחתה, או שמא האשה הגישה תביעה להגדלה, אלה יידונו גם בבית המשפט אשר קבע את המזונות ההתחלתיים. הנה כי כן, מסתבר כי בנושא של מזונות ילדים – קיימת וודאות בכל הנוגע לערכאה אשר תדון, תברר ותתן את החלטתה.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

הענקת מתנה/כספים לאחר המוות - אך ורק בדרך של צוואה

על פי החוק במדינתנו, הדרך הבלעדית לחלק רכוש לאחר המוות, הינה על דרך של צוואה בלבד. אדם אשר מבטיח או מתחייב כי לאחר מותו, הכספים יועברו למאן דהוא, הבטחה זו אין לה כל תוקף. כך גם, אם אדם שומר כספים לטובת אחר, כדי שאלה יעברו לאחר אחרי מותו, גם אז, אם אותו אדם אינו נותן הוראה מפורשת בענין זה בצוואה, הרי שאין לכוונתו כל תוקף ואי אפשר לקיימה

ייפוי כוח מתמשך - גלגל הצלה ברגעים קריטיים

ייפוי כוח מתמשך מהווה גלגל הצלה ברגעים קריטיים. יכולתו להעצים משפחות, לזרז קבלת החלטות ולכבד משאלות שנקבעו מראש הופכת אותו לאבן יסוד בשמירה יזומה על האינטרסים המשפחתיים.
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי מרכזי, המציע למשפחות שליטה ויעילות בקבלת החלטות קריטית, במצבי אי כושר קבועים או זמניים

הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה

לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם.

הייתכן כי רכוש של מצווה יחולק בניגוד גמור לצוואתו?!

אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו. ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, במקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט, נקבע כי על אף הצוואה, הרכוש יתחלק בין כל הילדים ולא רק ילד אחד כפי שהורה המצווה.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי