פורסם ב 9/6/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
כל עוד האם תתנגד למשמורת משותפת, לא ניתן לכפות זאת עליה. הואיל ועצם ההתנגדות, לא תאפשר בשטח שיתוף פעולה והדבר יפגע בטובתם של הילדים. הווה אומר, גם אם מראש, עדיף היה לילדים שתהיה משמורת משותפת, אזי עצם ההתנגדות של מי מההורים, פוגעת בילדים ומונעת קיומה של משמורת שכזו. על כן, גם פקידת הסעד, בסופו של דבר, בד"כ, תמליץ כי טובתם של הילדים באותו מקרה, תהא משמורת לאם בלבד. ועוד, יש לציין, כי אין ליפול שבי תחת המושג של משמורת משותפת. בסופו של יום, מה שחשוב הוא מידת הקשר והמעורבות שיש לכל אחד מההורים בחיי הילדים. ללא כל קשר בידי מי המשמורת, דרך הערוץ של הסדרי הראיה וההידברות בין ההורים, ניתן להשיג הרבה יותר. עוד יש להדגיש, כי גם במצב של משמורת משותפת נפסקים מזונות ילדים אותם על האב לשלם לידי האם. המזונות יהיו מופחתים, על פי מידת ההסדרים, היכולת הכלכלית של כ"א מהצדדים ושיקול דעת ביהמ"ש, כאשר בהוצאות החריגות נושאים הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
בסופו של דבר, עדיפה תמיד הסכמה בין הצדדים ונכונות להתאמץ על מנת להבין כל אחד את צרכי השני ונקודת ההשקפה שלו, ובפרט את טובתם של הילדים; שכן עצם ההסכמה, ללא קשר כמעט לתכנים שבה, תייצר שקט ותתאים גם לילדים.
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דין - עו"ד סיגל מוסקוביץ .
|
|
גירושין בבית המשפט, הליך גישור גירושין, גירושין בשיתוף פעולה - סיקור מיוחד אודות האפשרויות השונות העומדות כיום בפני זוג נשואים בישראל המעוניינים להתגרש.
אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?
אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו. ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, במקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט, נקבע כי על אף הצוואה, הרכוש יתחלק בין כל הילדים ולא רק ילד אחד כפי שהורה המצווה.
מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
