פורסם ב 9/6/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

קיימות מחלוקות בין מלומדים, עורכי דין וגורמים טיפוליים בכל הנוגע למושג משמורת משותפת, כמו גם לשאלה האם משמורת משותפת עדיפה ו/או טובה לילדים או שמא אף עלולה להזיק להם.  משמורת משותפת אינה מושג טכני ואין היא נוגעת לכמות ו/או הזמן בו מצויים הילדים אצל מי מההורים. המהות של משמורת משותפת, היא דווקא בשיתוף הפעולה בין ההורים ומידת המעורבות של כל אחד מהם בתכנים השונים של חיי הילדים. משמורת משותפת למעשה באה לתת ביטוי לתרומה שנותן כל אחד מההורים לילדים, כאשר בצידה, כמובן גם חלוקה פחות או יותר שווה של הזמנים בהם שוהים הילדים אצל מי מההורים.

כאשר נטושה מחלוקת בין ההורים, והאם מבקשת משמורת בלעדית שלה והאב עותר למשמורת משותפת, נכנסת מערכת הרווחה לתמונה על מנת לבדוק את מערכת היחסים בין הצדדים, מצבם של הילדים, קורות המשפחה ומוסרת המלצותיה לביהמ"ש.

משמורת משותפת

כל עוד האם תתנגד למשמורת משותפת, לא ניתן לכפות זאת עליה. הואיל ועצם ההתנגדות, לא תאפשר בשטח שיתוף פעולה והדבר יפגע בטובתם של הילדים. הווה אומר, גם אם מראש, עדיף היה לילדים שתהיה משמורת משותפת, אזי עצם ההתנגדות של מי מההורים, פוגעת בילדים ומונעת קיומה של משמורת שכזו. על כן, גם פקידת הסעד, בסופו של דבר, בד"כ, תמליץ כי טובתם של הילדים באותו מקרה, תהא משמורת לאם בלבד. ועוד, יש לציין, כי אין ליפול שבי תחת המושג של משמורת משותפת. בסופו של יום, מה שחשוב הוא מידת הקשר והמעורבות שיש לכל אחד מההורים בחיי הילדים. ללא כל קשר בידי מי המשמורת, דרך הערוץ של הסדרי הראיה וההידברות בין ההורים, ניתן להשיג הרבה יותר. עוד יש להדגיש, כי גם במצב של משמורת משותפת נפסקים מזונות ילדים אותם על האב לשלם לידי האם. המזונות יהיו מופחתים, על פי מידת ההסדרים, היכולת הכלכלית של כ"א מהצדדים ושיקול דעת ביהמ"ש, כאשר בהוצאות החריגות נושאים הצדדים בחלקים שווים ביניהם. 

בסופו של דבר, עדיפה תמיד הסכמה בין הצדדים ונכונות להתאמץ על מנת להבין כל אחד את צרכי השני ונקודת ההשקפה שלו, ובפרט את טובתם של הילדים; שכן עצם ההסכמה, ללא קשר כמעט לתכנים שבה, תייצר שקט ותתאים גם לילדים.


האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דיןעו"ד סיגל מוסקוביץ .

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

דיני משפחה וירושה: לא די באימוץ בפועל, כדי לזכות בירושת ההורים המאמצים

בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.  החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.

גם ידועים בציבור יורשים את בני זוגם

האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?

האם ניתן להשתמש בצילומים "מפלילים" כדי להוכיח טענה של בגידה?

הלכה ידועה היא, ואף הציבור הרחב ער לה, כי אישה ש"זנתה", היינו הייתה מעורבת ביחסים אינטימיים עם גבר שאינו בעלה, מחויבת בגירושין. בעלים רבים, במהלך סכסוך גירושין, אשר נשותיהם נכנסות לקטגוריה זו, עושים את כל המאמצים, בשיתוף פעולה, עם עורכי דינם, כדי להביא הוכחות שהאישה אכן בגדה ובוגדת בבעלה וזאת במטרה להשיג יתרונות משמעותיים במשא ומתן, לרבות קבלת הגט המיוחל.

איזה פתרון תעודת זוגיות מציעה ולמי הוא מתאים?

העשורים האחרונים יצרו בפני הרשויות הדתיות אתגר שלא הכירו בעבר: בני זוג ששניהם בני אותו מגדר, כהן וגרושה, בני זוג שיהדותו של אחד מהם איננה חד משמעית וכד'. כתוצאה מכך, זוגות שאינם רוצים או אינם יכולים למסד את זוגיותם בדרך שאיננה דתית, נתקלו בקושי למסד את יחסיהם - על רקע אתגרים וצרכים אלו נולדה תעודת הזוגיות.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי