פורסם ב 9/6/2010 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
כל עוד האם תתנגד למשמורת משותפת, לא ניתן לכפות זאת עליה. הואיל ועצם ההתנגדות, לא תאפשר בשטח שיתוף פעולה והדבר יפגע בטובתם של הילדים. הווה אומר, גם אם מראש, עדיף היה לילדים שתהיה משמורת משותפת, אזי עצם ההתנגדות של מי מההורים, פוגעת בילדים ומונעת קיומה של משמורת שכזו. על כן, גם פקידת הסעד, בסופו של דבר, בד"כ, תמליץ כי טובתם של הילדים באותו מקרה, תהא משמורת לאם בלבד. ועוד, יש לציין, כי אין ליפול שבי תחת המושג של משמורת משותפת. בסופו של יום, מה שחשוב הוא מידת הקשר והמעורבות שיש לכל אחד מההורים בחיי הילדים. ללא כל קשר בידי מי המשמורת, דרך הערוץ של הסדרי הראיה וההידברות בין ההורים, ניתן להשיג הרבה יותר. עוד יש להדגיש, כי גם במצב של משמורת משותפת נפסקים מזונות ילדים אותם על האב לשלם לידי האם. המזונות יהיו מופחתים, על פי מידת ההסדרים, היכולת הכלכלית של כ"א מהצדדים ושיקול דעת ביהמ"ש, כאשר בהוצאות החריגות נושאים הצדדים בחלקים שווים ביניהם.
בסופו של דבר, עדיפה תמיד הסכמה בין הצדדים ונכונות להתאמץ על מנת להבין כל אחד את צרכי השני ונקודת ההשקפה שלו, ובפרט את טובתם של הילדים; שכן עצם ההסכמה, ללא קשר כמעט לתכנים שבה, תייצר שקט ותתאים גם לילדים.
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דין - עו"ד סיגל מוסקוביץ .
האומנם בני זוג שהינם ידועים בציבור, יורשים האחד את השני? האומנם זכות זו הינה אוטומטית? האומנם זכות זו ברורה מאליה? האם צד ידוע בציבור המעוניין להותיר את רכושו לבני משפחה אחרים ולא לבן-הזוג, האם עליו לערוך צוואה, על מנת למנוע מצב בו יירש בן הזוג את רכושו?
עניין עקרוני זה צף ועולה בתביעות אבהות, כאשר קטין מבקש מביהמ"ש, באמצעות אמו, בד"כ, הצהרה על כך שאדם פלוני הוא הוא אביו, וגם בתיקי אימוץ, כאשר אדם מבקש להתחקות אחר הוריו הביולוגיים.
האם הסכם ממון שנערך בין בני הזוג ובו קבעו הפרדה רכושית, כך שכל צד נותר עם הרכוש הרשום על שמו ולצד השני אין בו חלק - האם אין זה מספק? הרי ההסכם נערך על מנת שכל צד "יישן בשקט" וידע היכן עומדים הדברים. האם העובדה שנערך ונחתם הסכם ממון, מגן על בני הזוג גם לאחר פטירת אחד מהם? לא ולא! הסכם הממון נועד להבהיר את חלוקת הרכוש בין הצדדים. מה שייך למי, כך שבמקרה של פרידה, כל צד לוקח עמו את הרכוש השייך לו, ואין ויכוח. הדברים ברורים. ואולם, אם תוך כדי החיים המשותפים, אחד מבני הזוג הולך לעולמו, אזי בן זוגו יורש אותו,
בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה. החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.