פורסם ב 5/2/2011 ע"י עו"ד קרן בק פוגל
הרשם קבע כי הסימן נשוא הערעור אינו סיסמא גרידא שנועדה להוות אמצעי קידום או אווירה או תחושת שבח, אלא מדובר בסימן הנוגע במישרין ואפילו מרמז על הטובין, הן במובן שאדם יכול להחזיק יהלום בכיסו, והן במובן המשתמע- יהלום המצוי גם בהישג ידו של המחזיק בו.
מכל האמור עולה כי סיסמא שמתארת אלמנט ייחודי למוצר ומזוהה באופן אינהרנטי עם המוצר עשויה להתקבל לרישום כסימן מסחר על אף עמדת רשם סימני המסחר לגבי ססמאות.
בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.
ביצוע תפקידם של נושאי משרה בתאגידים - דירקטורים, מנכ"לים ומנהלים בחברה, אוצר בחובו אחריות נרחבת, במסגרתה נחשפים אותם נושאי המשרה לתביעות על ידי החברה או על ידי צדדים שלישיים בגין מעשיהם ו/או מחדליהם. בשנים האחרונות אנו רואים תמורות משמעותיות בנושא אחריותם של הדירקטורים ונושאי המשרה בתאגידים אשר באות לידי ביטוי בדין בארץ ובעולם. המאמר להלן יסקור את חובות נושאי המשרה וההגנות עליהם כפי שהן באות לידי ביטוי בחוק החברות.
האם זכאי מעצב אופנה לתבוע בגין העתקת דגמים בעיצובו, מה הן זכויותיו המשפטיות, וכיצד בידיו להגן על זכויות אלו? בפסק דין שניתן לאחרונה בחן בית המשפט המחוזי בתל אביב, תובענה בעילות משפטיות רבות אשר הוגשה בגין העתקה לכאורה של דגמים ועיצובים מתחום האופנה, וממנה ניתן ללמוד על זכויותיו של מעצב אופנה בדגמים בעיצובו.