טענת לשון הרע בגין ניהול הליכים משפטיים שלא בתום לב

קיבוץ סער הקים פרוייקט לגידול אלמוגים מבוייתים באמצעות חברת רד סי קורלס בע"מ (שייקראו להלן "הקיבוץ"). לשם פעילותו השיווקית שכר את שירותיו של יועץ עסקי אשר חתם על הסכם סודיות בקשר עם המידע אשר יקבל בקשר עם שירותי הייעוץ. לכשנודע לקיבוץ כי היועץ נותן את שירותיו לחברה מתחרה, פנה הקיבוץ בבקשה לסעד זמני, לאסור על היועץ לתת את שירותיו למתחרה, אך לא הגיש תובענה עיקרית לאחר מכן, כנדרש. משדן בית המשפט המחוזי בבקשה, ומשטרם הוגשה תובענה עיקרית בתיק, נדחתה הבקשה לסעד זמני.

 היועץ הגיש תביעה בבית המשפט השלום בחדרה ובה טען לנזקים אשר נגרמו לו בשל ההליך אשר התנהל בבית המשפט בחיפה ובכללם לעניין לשון הרע ולעניין הפגיעה במוניטין והנזק הלא ממוני שנגרמו לו.  

לאחר הגשת אותה התביעה וכתשעה חודשים לאחר מחיקת הבקשה לצו מניעה זמני, פנה הקיבוץ לבית המשפט השלום בחיפה והגיש שם תביעה נגד היועץ וכנגד המתחרה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם בשל הפרת הסכם הסודיות. התביעה כנגד החברה המתחרה נמחקה בשלב מוקדם לאחר שהקיבוץ עצמו הצהיר כי לאחר בדיקה שערך התברר כי המתחרה לא עשה שימוש בסודות המסחריים של הקיבוץ. למרות זאת ההליך כנגד היועץ נמשך עד לקבלת פסק דין בו קבע בית המשפט כי הקיבוץ עשה שימוש לרעה בהליכים המשפטיים מאחר שהיה עליו לבדוק ביתר קפידה את הנתונים טרם הגשת התביעה, וכי בתשעת החודשים שבין דחיית הבקשה לסעד זמני ועד להגשת הבקשה התגלו עובדות אשר הפכו את התביעה למיותרת ובלתי ראויה. בית המשפט קבע כי התעקשותו של הקיבוץ להמשיך את התביעה כנגד היועץ עד לשלב ההוכחות והסיכומים, לאחר שהתביעה כנגד המתחרה נמחקה, היתה בלתי ראויה.

 

בתביעתו של היועץ את הקיבוץ, טען היועץ, כי הגשת התביעה 9 חודשים לאחר שהוגשה הבקשה לסעד זמני, נעשתה ברשלנות ובחוסר תום לב, ותוך הפרת חובה חקוקה. היועץ הסתמך בטענתו זו על החלטתו של בית המשפט בחיפה המצויינת לעיל.

 

בית המשפט נמנע מלדון בטענת היועץ כי עצם ניהול התביעה נגד הנתבע הוא בגדר לשון הרע אשר אינו חוסה תחת ההגנות של חוק איסור לשון הרע, וכי עדיין תלויה ועומדת השאלה האם ההגנות שבחוק איסור לשון הרע לגבי הליך משפטי הן הגנות מוחלטות או יחסיות קרי האם חלות על הגשת ההליך בלבד או אף על הנאמר במסגרת אותו הליך. עם זאת, קבע בית המשפט כי חובת הזהירות הנזיקית קיימת גם בין צדדים להליך משפטי לרבות בקשות ביניים, ולפיכך ניתן לבחון את ההליך המשפטי אשר הוגש ונוהל במישור הנזיקי שבין הקיבוץ ובין היועץ. לאור קביעות בית המשפט בחיפה, קבע בית המשפט כי הגשת התביעה והמשך ניהולה בוצעו בחוסר תום לב, היה בהם משום ניצול לרעה של ההליך המשפטי תוך רשלנות כלפי היועץ. מאחר והיועץ הוכיח כי המוניטין שלו נפגע כתוצאה מהתנהלות הקיבוץ, פסק לו בית המשפט פיצויים הן בגין פגיעה זו והן בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

 

בית המשפט אמנם לא הכריע לגבי עצם ניהול ההליך ועמידתו בדרישות חוק איסור לשון הרע, אך קבע כי שימוש בהליך משפטי כפוף לדיני הנזיקין הכלליים, וגורם נזק, אם לא של לשון הרע, אזי נזק כללי בר תביעה. לכן, מוטב לבעל דין לשקול פעמיים את האסטרטגיה המשפטית הננקטת על ידו ויימנע מהליכים חסרי תום לב.