פורסם ב 5/2/2011 ע"י אי.קיי.דיזיין
קיבוץ סער הקים פרוייקט לגידול אלמוגים מבוייתים באמצעות חברת רד סי קורלס בע"מ (שייקראו להלן "הקיבוץ"). לשם פעילותו השיווקית שכר את שירותיו של יועץ עסקי אשר חתם על הסכם סודיות בקשר עם המידע אשר יקבל בקשר עם שירותי הייעוץ. לכשנודע לקיבוץ כי היועץ נותן את שירותיו לחברה מתחרה, פנה הקיבוץ בבקשה לסעד זמני, לאסור על היועץ לתת את שירותיו למתחרה, אך לא הגיש תובענה עיקרית לאחר מכן, כנדרש. משדן בית המשפט המחוזי בבקשה, ומשטרם הוגשה תובענה עיקרית בתיק, נדחתה הבקשה לסעד זמני.
היועץ הגיש תביעה בבית המשפט השלום בחדרה ובה טען לנזקים אשר נגרמו לו בשל ההליך אשר התנהל בבית המשפט בחיפה ובכללם לעניין לשון הרע ולעניין הפגיעה במוניטין והנזק הלא ממוני שנגרמו לו.
האם זכאי מעצב אופנה לתבוע בגין העתקת דגמים בעיצובו, מה הן זכויותיו המשפטיות, וכיצד בידיו להגן על זכויות אלו? בפסק דין שניתן לאחרונה בחן בית המשפט המחוזי בתל אביב, תובענה בעילות משפטיות רבות אשר הוגשה בגין העתקה לכאורה של דגמים ועיצובים מתחום האופנה, וממנה ניתן ללמוד על זכויותיו של מעצב אופנה בדגמים בעיצובו.
לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?
בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.