מבוא
נשים הרות נדרשות לערוך בדיקות אולטרא סאונד במהלך ההיריון מספר פעמים. עם זאת, אבחון לקוי ו/או טעות באבחון של בדיקת אולטרא סאונד גורם לעיתים ללידת תינוק הסובל ממומים וזאת חרף בדיקות אולטרא-סאונד אשר פורשו כתקינות במהלך ההריון.מקרים אלו מהווים פעמים רבות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון ומהווים אחוז ניכר מכלל תביעות רשלנות רפואית המוגשות לבתי המשפט. בטרם ייבחנו המקרים המצדיקים הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש להקדים ולבאר משמעות בדיקות האולטראסאונד והיקפן במהלך ההריון.
רקע
כמות בדיקות האולטראסאונד במהלך ההריון אינה מוגבלת, אך אם אין בעיה ו/או צורך מיוחד לערוך בדיקה , הרי שההמלצה השכיחה היא לבצע בדיקה אחת כל שלושה חודשים .
בדיקת האולטרא סאונד הראשונה הינה סקירת מערכות מוקדמת והיא נערכת בין שבועות 14-16 להריון על ידי רופא נשים מומחה, בעל שנה ניסיון בתחום האולטרא סאונד. בדיקה זו הינה פולשנית ומטרתה לבחון מומים מולדים.
הבדיקה השנייה הינה סקירת מערכות מוקדמת והיא נערכת בין שבועות 18-22 להיריון והיא יכולה להיעשות . מדובר בבדיקה חיצונית אשר מתבצעת על בטנה של האישה. בדיקה זאת יכולה להעשות על ידי רופא נשים מומחה ו/ או על ידי טכנאי בעל שישה חודשי ניסיון בלבד בתחום האולטרא-סאונד.
בסקירת המערכות נבדקים המוח, עמוד שדרה, לב ואיברים פנימיים ועל כן סקירה שכזו יכולה להצביע על מומים באיברים הספציפיים הנבדקים.
עם זאת, ישנן מערכות גוף אשר אינן נכללות בסקירות הנ"ל, היות והיקף הסריקה הניתן בסל התרופות מוגבל ומסיבה זו קשה יותר לאבחן מומים המצויים באיברים אשר לא נסרקים בבדיקה רגילה.
על אף האמור לעיל, קיימת אפשרות לביצוע בדיקות אולטרא-סאונד מורחבות הכוללות את כלל מערכות הגוף, נעשות באופן פרטי והמימון הכרוך בביצוען יוצא מכיסה של האשה ההרה. רופא המבצע את בדיקת האולטרא-סאונד השגרתית ו על פי סל התרופות, חייב ליידע את האשה ההרה על אפשרות בדיקה מורחבת באופן פרטי, כאמור. במידה ולא עשה הרופא כן, עלולה לקום עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
הקשר בין רשלנות רפואית לבדיקת אולטראסאונד:
כאשר נולד תינוק הסובל ממומים שונים יש לבחון האם במהלך ההיריון התבצעו בדיקות אולטרא-סאונד באופן תקין. היינו, יש לבחון האם בצילומים שנעשו ניתן היה לאבחן מום כלשהו אשר לא אובחן ולא דווח לאם היילוד במהלך ההריון ובטרם הלידה.
אפשרות נוספת העלולה להקים עילת רשלנות רפואית הינה במקרה בו נולד ילד בעל מום ובדיקת התיק הרפואי נמצא כי נעשתה הסריקה השגרתית ואף נמצאה תקינה, אך בסופה לא יידע הרופא את האשה ההרה בדבר העובדה כי המדובר בבדיקה חלקית ולא יידע אותה בדבר האפשרות לפנות לבדיקה מקיפה הבוחנת את כלל האיברים, אשר יכלה להעיד על המום שנתגלה לאחר הלידה.
רשלנות רפואית עלולה להיגרם גם בגין אי שימת לב לנתונים מדאיגים באולטרא סאונד סמוך ללידה עלול להוביל ללידה בעייתית, המהווה הגורם לאי אלו מומים ביילוד. ועוד ....
על אף האמור לעיל, יש לזכור כי ישנם פגמים אשר אינם תמיד ניתנים לזיהוי בבדיקות האולטרא-סאונד כגון שפה שסועה. לעיתים, גודלו של העובר או שלב ההיריון בו התבצעה הבדיקה, מקשים על קבלת תוצאות חד משמעיות.
במקים שכאלה יבחן "הרופא הסביר" באם דיווח לאשה ההרה על מגבלות הבדיקה, באם העלה אפשרות בדיקות מורחבות ומקיפות, ובאם אכן יימצא שעשה ככל יכולתו בהתחשב במגבלות האובייקטיביות, הרי שלא יואשם הוא ברשלנות רפואית גם במידה ונולד תינוק בעל מום.
תביעת רשלנות רפואית
אבחון לקוי של בדיקת בדיקת אולטראסאונד מהווה אחד הגורמים העיקריים להגשת תביעות רשלנות רפואית המוגשות הן על ידי הורי היילוד והן על ידי היילוד עד הגיעו לגיל 25, הכל לפי הקשר והדבק הדברים.
באם נולד ילד בעל מום ובאם ריים חשד ולו הקל לקיומה של רשלנות רפואית מומלץ לפנות אל עורך דין דיני נזיקין ורשלנות רפואית על מנת לבחון את מלוא התיק הרפואי של היילוד הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה הרפואית, לצורך הגשת תביעה.
במידה ובית המשפט יקבע כי הרשלנות הרפואית, בגין אבחון לקוי, היא שגרמה לנזק הנטען של התובע, הרי שהתובע יהא זכאי לפיצויים משמעותיים ביותר, בגין תביעת רשלנות רפואית.
האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.
על מנת לקבל ייעוץ משפטי פרטני אודות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תביעות וערעורים נגד ביטוח לאומי ומשרד הביטחון אנא פנו אל עו"ד מיכל ישראלי
