פורסם ב 5/4/2011 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר


ובכן, יותר ויותר מתחילים בתי המשפט להכיר בנזקים שונים אשר נגרמו למי מהצדדים הנשואים כתוצאה מהתנהגותו הפוגענית של הצד השני, ואף פוסקים פיצויים כספיים לטובת הצד הנפגע. וודאי שלא בכל מצב, ולא באופן שגרתי, שכן חיי הנישואין סבוכים, רצופים בעליות ומורדות ובני הזוג עצמם הינם אנשים בוגרים ועצמאיים ועליהם לקבל אחריות על התוצאות הנובעות מהמעשים שלהם.
ואולם, במצבים חריגים, בהם בתי המשפט נוכחים לראות התנהגות נפשעת, חסרת תום לב ופגיעה קשה ומשמעותית של הצד השני, הם יתערבו ויפסקו פיצויים.
מקרה קיצוני שכזה ארע לאחרונה, כאשר אשה הגישה תביעה כספית לביהמ"ש למשפחה, במסגרתה טענה כי במהלך 10 חודשי נישואיה לבעלה, הוא נמנע מלקיים עמה יחסי מין בכלל, הדבר פוגע ברצונה להביא ילדים לעולם, וכעת בעקבות הגירושין, נפגע מעמדה והופך מרווקה לגרושה ונפגעים סיכוייה בעתיד להינשא.
רק במהלך המשפט התברר, כי הבעל חסר כח גברא, וכי הוא הסתיר עובדה משמעותית זו מאשתו, עוד בהיותה ארוסתו.
ביהמ"ש ראה את הדברים בחומרה רבה וציין כי בכך שהסתיר את קשיי תפקודו המיני, ביצע הבעל הטעיה, תרמית והפרת חוזה הנישואין שנכרת בין השניים. ביהמ"ש ציין כי הבעל הפר את התחייבויותיו כבן-זוג ופעל בחוסר תום לב.
ביהמ"ש קבע כי יכולתו של הבעל לקיים יחסי אישות ולהביא ילדים בדרך הטבע היתה ללא ספק בסיס ויסוד לנישואין, וקבלת מידע לגבי אי יכולתו זו וידיעת האמת, היתה חשובה ומהותית ביותר במסגרת קבלת ההחלטה אם להיכנס בברית הנישואין, אם לאו. הבעל לא עמד בחובה זו שלו והעדיף להימנע מלחלוק עם אשתו את המידע החיוני שהיה בידיו. בכך, ביצע הטעיה, תרמית והפרה של חוזה הנישואין.
ביהמ"ש פסק, כי נוכח הנזק הרגשי הכבד, הפגיעה בחירותה של האשה, אשר רומתה להיכנס לחיי נישואין שלא רצתה בהם והפגיעה בשל היותה בסטטוס של "גרושה", יפצה אותה בסכום 120,000 ₪ ועוד הוסיף ביהמ"ש סכום של 30,000 ₪ בגין ההוצאות אשר הוציאה האשה עבור חתונת בני הזוג.
יודגש, כי מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב אשר מדגיש את החשיבות של האמון ההדדי בין בני זוג, את חובת תום הלב, השקיפות והאחריות שמוטלת על כל אחד מבני הזוג במערכת הנישואין.


האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דיןעו"ד סיגל מוסקוביץ 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

על מה צריך לתת את הדעת כאשר עורכים צוואה

אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?

הוראות בנוגע לגורל רכושך לאחר מותך – רק בדרך של צוואה

לכאורה זה נשמע פשוט ואפילו ברור. כולם יודעים כי כדי "לעשות סדר" ברכושך לאחר אחרית ימיך, במידה וצריך לעשות סדר, יש לערוך צוואה. אם כך, היכן הקושיה? ובכן, פעמים רבות, והדבר הולך והופך לנפוץ, בני זוג, בין אם הם נשואים ובין אם הם אינם נשואים אך חולקים יחד פרק זמן של חיים משותפים, עורכים הסכמים הנוגעים לרכושם ולממונם, וקובעים הסדרים שונים המתאימים להם, כפי שסוכם ביניהם.

דיני משפחה וירושה: מזונות מצומצמים לילד שנולד מתרומת זרע

בנסיבות בהן אשה פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין, ומתרומת זרע של גבר, אשר לא ברורה נוכחותו ושותפותו בחייו של הילד, הרי שיש לראות באם כאשה שבאופן מודע, מראש, לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר בגידולו של הילד ודאגה לכל צרכיו, ולכן חובתו של האב תצטמצם למזונות הכרחיים בלבד.

האומנם יורש אדם את מלוא זכויות בן זוגו?

נדמה כי הדעה הרווחת בציבור הינה כי אדם שהלך לעולמו, והותיר אחריו אישה וילדים קטנים, הרי שרכושו וזכויותיו עוברים לאישה בלבד. לא כך הם פני הדברים. ראשית, מי שאינו טורח לערוך צוואה, יחולקו זכויותיו על פי הוראות חוק הירושה, היינו על פי ההיגיון והמוסר של אותם אנשים אשר ניסחו את החוק ויצרו אותו. הגיון זה - אינו בהכרח מתאים לרצונו ועמדותיו של המצווה.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי