פורסם ב 5/4/2011 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר


ובכן, יותר ויותר מתחילים בתי המשפט להכיר בנזקים שונים אשר נגרמו למי מהצדדים הנשואים כתוצאה מהתנהגותו הפוגענית של הצד השני, ואף פוסקים פיצויים כספיים לטובת הצד הנפגע. וודאי שלא בכל מצב, ולא באופן שגרתי, שכן חיי הנישואין סבוכים, רצופים בעליות ומורדות ובני הזוג עצמם הינם אנשים בוגרים ועצמאיים ועליהם לקבל אחריות על התוצאות הנובעות מהמעשים שלהם.
ואולם, במצבים חריגים, בהם בתי המשפט נוכחים לראות התנהגות נפשעת, חסרת תום לב ופגיעה קשה ומשמעותית של הצד השני, הם יתערבו ויפסקו פיצויים.
מקרה קיצוני שכזה ארע לאחרונה, כאשר אשה הגישה תביעה כספית לביהמ"ש למשפחה, במסגרתה טענה כי במהלך 10 חודשי נישואיה לבעלה, הוא נמנע מלקיים עמה יחסי מין בכלל, הדבר פוגע ברצונה להביא ילדים לעולם, וכעת בעקבות הגירושין, נפגע מעמדה והופך מרווקה לגרושה ונפגעים סיכוייה בעתיד להינשא.
רק במהלך המשפט התברר, כי הבעל חסר כח גברא, וכי הוא הסתיר עובדה משמעותית זו מאשתו, עוד בהיותה ארוסתו.
ביהמ"ש ראה את הדברים בחומרה רבה וציין כי בכך שהסתיר את קשיי תפקודו המיני, ביצע הבעל הטעיה, תרמית והפרת חוזה הנישואין שנכרת בין השניים. ביהמ"ש ציין כי הבעל הפר את התחייבויותיו כבן-זוג ופעל בחוסר תום לב.
ביהמ"ש קבע כי יכולתו של הבעל לקיים יחסי אישות ולהביא ילדים בדרך הטבע היתה ללא ספק בסיס ויסוד לנישואין, וקבלת מידע לגבי אי יכולתו זו וידיעת האמת, היתה חשובה ומהותית ביותר במסגרת קבלת ההחלטה אם להיכנס בברית הנישואין, אם לאו. הבעל לא עמד בחובה זו שלו והעדיף להימנע מלחלוק עם אשתו את המידע החיוני שהיה בידיו. בכך, ביצע הטעיה, תרמית והפרה של חוזה הנישואין.
ביהמ"ש פסק, כי נוכח הנזק הרגשי הכבד, הפגיעה בחירותה של האשה, אשר רומתה להיכנס לחיי נישואין שלא רצתה בהם והפגיעה בשל היותה בסטטוס של "גרושה", יפצה אותה בסכום 120,000 ₪ ועוד הוסיף ביהמ"ש סכום של 30,000 ₪ בגין ההוצאות אשר הוציאה האשה עבור חתונת בני הזוג.
יודגש, כי מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב אשר מדגיש את החשיבות של האמון ההדדי בין בני זוג, את חובת תום הלב, השקיפות והאחריות שמוטלת על כל אחד מבני הזוג במערכת הנישואין.


האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג. לייעוץ פרטני בנושאי דיני משפחה, גירושין, צוואות, חלוקות רכוש והסכמי ממון, יש לפנות ל: משרד עורכי דיןעו"ד סיגל מוסקוביץ 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

על מה צריך לתת את הדעת כאשר עורכים צוואה

אדם כותב צוואה ובה מצווה לפלוני אלמוני את רכושו. לכאורה, הדברים פשוטים. הכל ברור. מדוע בכלל צריכה ו/או עלולה להתעורר איזושהי בעיה? ובכן, קחו לדוגמא אדם שכתב צוואה ובה קבע כי הדירה שלו ברחוב פלוני הוא מוריש לבנו הבכור. בינתיים, מאז עריכת הצוואה הוא צבר רכוש נוסף. מה דינו של אותו רכוש? האם גם הרכוש הנוסף הוא לבן הבכור? האם רק לילדים האחרים? האם לכל הילדים בחלקים שווים, מבלי כל קשר לאותה דירה ספציפית שהוריש לבן הבכור?

משמורת משותפת על ילדים - כיצד?

קיימות מחלוקות בין מלומדים, עורכי דין וגורמים טיפוליים בכל הנוגע למושג משמורת משותפת, כמו גם לשאלה האם משמורת משותפת עדיפה ו/או טובה לילדים או שמא אף עלולה להזיק להם.  משמורת משותפת אינה מושג טכני ואין היא נוגעת לכמות ו/או הזמן בו מצויים הילדים אצל מי מההורים. המהות של משמורת משותפת, היא דווקא בשיתוף הפעולה בין ההורים ומידת המעורבות של כל אחד מהם בתכנים השונים של חיי הילדים.

הוכחת בגידה בהליך גירושין

הוכחת בגידה בהליך גירושין כל המידע במאמר הקרוב לפרטים לחצו כאן >> 

תביעה רכושית בגירושין

ככלל, כל הנכסים שנצברו על ידי הצדדים במהלך החיים המשותפים, נחשבים לנכסים משותפים, השייכים לשני בני הזוג בחלקים שווים, וכוללים נכסים מוחשיים, כגון: מקרקעין, רכבים, חשבונות בנק וחסכונות, זכויות סוציאליות ופנסיוניות, זכויות בעסקים ובחברות, ובנוסף כוללים נכסים בלתי מוחשיים, כגון: נכסי קריירה ומוניטין.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי