פורסם ב 2/3/2012 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

תמונות אישיות שלנו שאנו משתפים ברשתות חברתיות ובאתרים לשיתוף קבצים מקנות לנו זכויות יוצרים בתמונות: הן זכויות כלכליות המגנות על אחרים מפני שימוש בהן והן זכויות מוסריות המקנות לנו את הזכות לקרדיט ליד התמונה ולשמיה על שלמותה. השימוש ללא רשות בתמונות לצורך הפקת רווחים בידי גופים מסחריים מנוגד לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. לעיתים הפגיעה בנו נובעת עקב השקעת זמן ומאמץ רב ביצירת התמונה ולעיתים עצם השימוש ללא רשותנו ומבלי שנקבל על כך את הקרדיט הראוי הוא הגורם העיקרי לפגיעה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיה של שימוש באירוע נקודתי אחד במספר רב של תמונות ודן בשאלה האם על כל שימוש בתמונה כזו יש לפצות את בעלי התמונה.


הפגיעה בזכויות יוצרים במקרה המדובר

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעה נגד ההוצאה לאור "מפה- מיפוי והוצאה לאור בע"מ" בגין הפרת זכויות יוצרים של שני צלמים חובבים. החברה כללה את הצילומים בספרה מבלי לקבל את רשות הצלמים, להם שייכות התמונות על פי חוק, ומבלי להעניק להם את הקרדיט הראוי. התמונות נלקחו מאתר לשיתוף צילומים ותמונות בינלאומי (flicker) שאליו העלו הצלמים את התמונות. בנוסף, עשתה החברה שימוש באחת התמונות באתר האינטרנט שלה. על אף שהצלמים העלו ביוזמתם הפרטית את התמונות לאתר של שיתוף תמונות השימוש המסחרי שעשתה בהן החברה, הן בספרה והן באתר האינטרנט שלה, מהווה הפרה של זכויות יוצרים על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.


חוק זכויות יוצרים ומשמעויותיו

חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 קובע הגנה על הזכויות בקניין רוחני כגון תמונות, מוזיקה, טקסט וכל יצירה אחרת שעמלנו עליה. חוק זה מתמודד עם הרצון לעודד יצירה מקורית תוך הענקת זכויות כלכליות ומוסריות ביצירה ליוצריה מצד אחד והרצון לאפשר חופש מידע תוך עידוד הפיתוח הכרוך במידע זה מצד שני. נקודת המוצא להגנה על זכויות בקניין רוחני היא קביעת החוק מי הוא אותו בעל זכות. לכן נקבע בחוק כי היוצר של היצירה הוא הבעלים הראשונים של זכות היוצרים ביצירה אלא אם כן מדובר ביחסים מיוחדים כגון יצירה שיוצרה בידי עובד במהלך עבודתו שאז המעביד הוא בעל זכות היוצרים, או צילום תמונות באירוע פרטי שאז הבעלים הוא מזמין היצירה. מהותה של זכות היוצרים היא בהענקת בלעדיות ליוצר היצירה לעשות בה פעולות כמו העתקה, פרסום, ביצוע בפומבי של היצירה, ושידור. בנוסף רשאי בעל היצירה לעשות מהיצירה המקורית עוד יצירות ע"י עריכה או להעמיד את היצירה לרשות הרבים בין בתשלום ובין בחינם. כחלק מהאיזון בין האינטרסים שפורטו לעיל, החוק קובע כי שימוש הוגן ביצירה לצרכים כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, ודיווח עיתונאי יכולים להיעשות גם ללא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים וללא תשלום. בנוסף החוק מגביל בזמן את תקופת זכות היוצרים על פי סיווגים שונים. מטרת החוק היא הענקת סעד אפשרי למי שזכותו הכלכלית בקניינו הרוחני נפגע. כחלק מהטיפול של החוק בזכות המוסרית, שאיננה ניתנת להעברה או מסחר, של היוצר הוא זכאי לקבל את ההכרה על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בכל שימוש שנעשה ביצירה ושלא יעשה ביצירתו כל שינוי שעלול לפגוע בשמו או בכבודו של היוצר. החוק למעשה קובע את זכות היוצרים, היקפה, והתמודדויות קונקרטית במקרים של הפרה.


 הסוגיה העיקרית במקרה הנדון - זכויות יוצרים

בפרשה זו עצם ההפרה שעשתה החברה היה ברור ולא עורר כל ויכוח בין הצדדים. מרגע שנודע לחברה על ההפרה היא הסירה את התמונות מאתר האינטרנט שלה, הורידה את הספרים מהמדפים, ואף הציעה פיצוי כספי לנפגעים. למרות זאת, בעלי זכות היוצרים הגישו תביעה על ידי עורך דין זכויות יוצרים בדרישה לפיצוי כספי עבור כל אחת ואחת מהתמונות שלהם שבהם עשתה החברה שימוש. החוק עצמו קובע כי יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. לאורך הפסיקה והספרות המשפטית השונה הועלו דעות לכאן או לכאן לגבי הפרה של זכות היוצרים של מספר יצירות שונות בשימוש אחד. במקרה זה בו החברה השתמשה במספר תמונות שונות של התובעים בהוצאה של ספר אחד נדרש בית המשפט להכריע בין הדעות השונות ולקבוע אם התובעים זכאים לפיצוי עבור כל שימוש בתמונותיהם או רק עבור פגיעה אחת ומרוכזת בזכותם הקניינית. במחלוקת זו קבע בית המשפט כי הפרה של זכות יוצרים ביצירות שונות לא תיחשב כהפרה אחת גם אם כל ההפרות נעשו באירוע או פרסום אחד. לפי הקביעה כל אחד מהתצלומים מהווה יצירה מקורית ועצמאית ולכן יהיה מוצדק לקבוע כי כל אחת מהתמונות עומדת בפני עצמה כך שהפרה של הזכויות בה מחייבת הענקת פיצוי נפרד ועצמאי ובכך קיבל בית המשפט את טענות התביעה של הצלמים.


סיכום

השאלה של הפרות רבות במסכת אחת של מעשים יכולה להתעורר מקום בו עושים שימוש מפר במספר דמויות מאותו ציור, או במספר דמויות שונות בתוך פרסומת, משתמשים בתמונה מפרה מספר פעמים בספר למשל, בציטוטים מפרים רבים אחד למאמר מסכם אחר וכיו"ב. בכל אחד מן המקרים ההפרה היא שונה, מספר ההפרות שונה ומספר היצירות המופרות שונה. לכן השאלה של הפרות רבות במסכת אחת של מעשים לא נענתה במלואה אך יוצרת וודאות מקום בו כל אחת מן ההפרות מעתיקה יצירה עצמאית בפני עצמה, עוד שלב בהתפתחות הפסיקה בקניין רוחני בארץ.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

הצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד - רישום סימולטני של סימני מסחר בעולם

בחודש ספטמבר ייכנסו לתוקפם התיקונים לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ותקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007 בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפותה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO, וניתן יהיה להגיש בארץ בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר מקנה הגנה ב-85 מדינות בו זמנית.

שמירה על הפרטיות של האזרח על ידי גופים מסחריים

אנו נוהגים למסור, מדי יום, לידי מספר רב של גורמים, מסחריים וציבוריים, מידע אישי הכולל לרוב פרטים גם אודות קרובי משפחה. מועדוני לקוחות, גלויות מידע שאנו ממלאים בתמורה למתנה, וטפסים אינטרנטיים האוספים מידע, הם כולם בסיס למאגרי מידע אשר נאסף על ידי חברות מסחריות אודותינו. לא ניתן להפריז בחשיבותו של מידע זה, והוא משמש חברות מסחריות לצורך שיווק מוצריהן ופילוח שוק הצרכנים. אךהאם המידע אודותינו נשמר כראוי?

אין השבה ללא ביטול

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ערעורם של משקיעים בחברה אשר התקשרו עמה על בסיס מצגים חסרים, ונקבע כי אין המשקיעים זכאים להשבת השקעתם בחברה, פשוט משום שלא תבעו במסגרת תביעתם גם את ביטול הסכם ההשקעה והחזרת מניותיהם לחברה

פטנטים – מה צריך לדעת לפני שרושמים פטנט?

מה הוא פטנט, מי זכאי לרשום פטנט, תחת אילו תנאים ניתן לרשום פטנט. הרשימה להלן מהווה תקציר ראשוני לממציאים.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי