פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל


תובענה ייצוגית היא תובענה על פי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006, אשר נועדה בעיקר להגן על זכויותיהם ולמתן סעד לאלו אשר אין ידם מאפשרת לגשת לערכאות, או שגישה לערכאות עבורם כיחידים, אינה משתלמת. תובענה ייצוגית באה לגרום להרתעה מפני הפרת החוק ולניהול יעיל והולם של תביעות. חוקים שונים מפנים לחוק תובענות ייצוגיות ולאפשרות של תובענה ייצוגית כהליך למתן סעד בגין הפרתם.

תחילתה של תובענה ייצוגית בתובענה (תביעה) של תובע שהוא בעל אותה עילה אשר לחברי הקבוצה אותה הוא מייצג, אשר מוגשת לבית המשפט ולצידה בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, קרי, כתובענה אשר מוגשת בשם אותה קבוצה. לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל כל עילה והעילות להגשתה מפורטות בחוק, ובחוקים נוספים כמו ענייני צרכנות, תביעות נגד תאגידים בנקאיים, נגד חברות ביטוח, בשאלות של איכות הסביבה, ענייני עבודה, תכנון ובניה ועוד.  ניתן, כמו כן לתבוע בתובענה ייצוגית גם את המדינה ורשויותיה, רשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו על פי דין.
טרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לבדוק אם הוגשה בקשה דומה לתובעה ייצוגית בפנקס התובענות הייצוגיות אשר מתנהל על ידי מנהל בית המשפט.

בית משפט מאשר תביעה כתובענה ייצוגית אם (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;  (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

תובענות ייצוגיות אשר מקבלות אישור ככאלו, מסתיימות כמעט תמיד בהסכם פשרה בין התובע הייצוגי ובין הנתבע בעיקר בשל העובדה כי תובענה ייצוגית היא הליך ארוך ויקר אשר תומו אינו ברור לצדדים, ולרוב לנתבעים עדיף להגיע להסכם פשרה עם התובע הייצוגי אשר יסיים את ההליך ללא צורך בפסק דין אשר יהווה גם תקדים משפטי נגד אותו הנתבע. מאחר והסכם פשרה מזכה את התובע הייצוגי ואת עורך דינו בשכר טרחה ראוי עבור ניהול התביעה, דורש הסכם הפשרה את אישור בית המשפט על מנת לדאוג כי הפשרה כן מייצגת את אינטרס חברי הקבוצה המיוצגת בהתחשב בתביעה ונסיבותיה.

 

האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

פרשנות חוזה

לפני ארבע עשרה שנים התקבל פסק דין חדש ומהפכני אשר הפך על פיה את שיטת פרשנותם של חוזים אשר היתה נהוגה עד אותו המועד, והותירה את עולם המשפט באי וודאות משפטית. אותו פסק דין קבע כי בית המשפט יפרש חוזה על פי שילוב של לשון החוזה ונסיבות חיצוניות ללשונו, ובמקרים מסוימים אף על פי אמות מידה אובייקטיביות הנהוגות בחוזים מסוגו, באופן אשר הסתיים לא אחת בקריאת תניות שלא קיימות בחוזה, אל תוכו, על ידי בית המשפט. האם פסק הדין שניתן לאחרונה פותח פתח ליציבות בפרשנות חוזים?

אין השבה ללא ביטול

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים נדחה ערעורם של משקיעים בחברה אשר התקשרו עמה על בסיס מצגים חסרים, ונקבע כי אין המשקיעים זכאים להשבת השקעתם בחברה, פשוט משום שלא תבעו במסגרת תביעתם גם את ביטול הסכם ההשקעה והחזרת מניותיהם לחברה

זכויותיו של מעצב אופנה בעיצוביו

האם זכאי מעצב אופנה לתבוע בגין העתקת דגמים בעיצובו, מה הן זכויותיו המשפטיות, וכיצד בידיו להגן על זכויות אלו? בפסק דין שניתן לאחרונה בחן בית המשפט המחוזי בתל אביב, תובענה בעילות משפטיות רבות אשר הוגשה בגין העתקה לכאורה של דגמים ועיצובים מתחום האופנה, וממנה ניתן ללמוד על זכויותיו של מעצב אופנה בדגמים בעיצובו.

מבחן העין ומבחן החידוש בעת בחינת הפרת מדגם רשום

בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי