פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל


תובענה ייצוגית היא תובענה על פי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006, אשר נועדה בעיקר להגן על זכויותיהם ולמתן סעד לאלו אשר אין ידם מאפשרת לגשת לערכאות, או שגישה לערכאות עבורם כיחידים, אינה משתלמת. תובענה ייצוגית באה לגרום להרתעה מפני הפרת החוק ולניהול יעיל והולם של תביעות. חוקים שונים מפנים לחוק תובענות ייצוגיות ולאפשרות של תובענה ייצוגית כהליך למתן סעד בגין הפרתם.

תחילתה של תובענה ייצוגית בתובענה (תביעה) של תובע שהוא בעל אותה עילה אשר לחברי הקבוצה אותה הוא מייצג, אשר מוגשת לבית המשפט ולצידה בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, קרי, כתובענה אשר מוגשת בשם אותה קבוצה. לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל כל עילה והעילות להגשתה מפורטות בחוק, ובחוקים נוספים כמו ענייני צרכנות, תביעות נגד תאגידים בנקאיים, נגד חברות ביטוח, בשאלות של איכות הסביבה, ענייני עבודה, תכנון ובניה ועוד.  ניתן, כמו כן לתבוע בתובענה ייצוגית גם את המדינה ורשויותיה, רשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו על פי דין.
טרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לבדוק אם הוגשה בקשה דומה לתובעה ייצוגית בפנקס התובענות הייצוגיות אשר מתנהל על ידי מנהל בית המשפט.

בית משפט מאשר תביעה כתובענה ייצוגית אם (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;  (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

תובענות ייצוגיות אשר מקבלות אישור ככאלו, מסתיימות כמעט תמיד בהסכם פשרה בין התובע הייצוגי ובין הנתבע בעיקר בשל העובדה כי תובענה ייצוגית היא הליך ארוך ויקר אשר תומו אינו ברור לצדדים, ולרוב לנתבעים עדיף להגיע להסכם פשרה עם התובע הייצוגי אשר יסיים את ההליך ללא צורך בפסק דין אשר יהווה גם תקדים משפטי נגד אותו הנתבע. מאחר והסכם פשרה מזכה את התובע הייצוגי ואת עורך דינו בשכר טרחה ראוי עבור ניהול התביעה, דורש הסכם הפשרה את אישור בית המשפט על מנת לדאוג כי הפשרה כן מייצגת את אינטרס חברי הקבוצה המיוצגת בהתחשב בתביעה ונסיבותיה.

 

האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

קצת על תובענות יצוגיות

מה היא תובענה ייצוגית, למה היא נועדה ומהם השלבים להגשתה ולאישורה?

דרישת האופי המבחין ברישום סימן מסחר – יהלומים בכיסך

האם ניתן לרשום סימן מסחר על סיסמאות (סלוגנים)? אם כן, מה המבחנים שעל אותה סיסמא לעמוד בהם על מנת לזכות ברישום כסימן מסחר. רשם סימני המסחר בחן לאחרונה סיסמא וקבע את אמות המידה.

אישור פשרה בתובענות יצוגיות - על יצירתיות בדין

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הגיש אבי זילברפלד נגד בנק דיסקונט, טען המבקש כי הפקדת שיקים באמצעות מעטפות ה"אל תור" לבנק זוכו על פי ערך היום למחרת ההפקדה ולא לפי ערך יום ההפקדה, שלא כדין על ידי הבנק, דבר אשר גרם לו נזק בדמות הריבית אשר צבר חשבונו, אשר היה ביתרת חובה, בגין יום אחד עבור כל הפקדה. הצדדים נשאו ונתנו בעניין והציגו הסכם פשרה אשר אליו הגיעו, לאישור בית המשפט, על פיו ירים הבנק תרומה בסך של 250,000 ₪ לעמותת "עזר מציון" לטובת פרוייקט "המאגר הלאומי לתורמי מח עצם". האם הסכם הפשרה היצירתי מצדיק את אישורו על ידי בית המשפט?

מבחן העין ומבחן החידוש בעת בחינת הפרת מדגם רשום

בפסק דין אשר התקבל לאחרונה, מנתח בית המשפט את האופן בו יש לבחון מדגם רשום לצורך בדיקת הפרתו, מוסיף את מבחן החידוש כרף חדש אשר יש לעבור על מנת ליהנות מהגנת המדגם, תוך יצירת אי וודאות לבעלי מדגמים רשומים לגבי זכויותיהם והגנתן.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי