פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל


תובענה ייצוגית היא תובענה על פי חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006, אשר נועדה בעיקר להגן על זכויותיהם ולמתן סעד לאלו אשר אין ידם מאפשרת לגשת לערכאות, או שגישה לערכאות עבורם כיחידים, אינה משתלמת. תובענה ייצוגית באה לגרום להרתעה מפני הפרת החוק ולניהול יעיל והולם של תביעות. חוקים שונים מפנים לחוק תובענות ייצוגיות ולאפשרות של תובענה ייצוגית כהליך למתן סעד בגין הפרתם.

תחילתה של תובענה ייצוגית בתובענה (תביעה) של תובע שהוא בעל אותה עילה אשר לחברי הקבוצה אותה הוא מייצג, אשר מוגשת לבית המשפט ולצידה בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, קרי, כתובענה אשר מוגשת בשם אותה קבוצה. לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית בשל כל עילה והעילות להגשתה מפורטות בחוק, ובחוקים נוספים כמו ענייני צרכנות, תביעות נגד תאגידים בנקאיים, נגד חברות ביטוח, בשאלות של איכות הסביבה, ענייני עבודה, תכנון ובניה ועוד.  ניתן, כמו כן לתבוע בתובענה ייצוגית גם את המדינה ורשויותיה, רשויות מקומיות ותאגידים שהוקמו על פי דין.
טרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לבדוק אם הוגשה בקשה דומה לתובעה ייצוגית בפנקס התובענות הייצוגיות אשר מתנהל על ידי מנהל בית המשפט.

בית משפט מאשר תביעה כתובענה ייצוגית אם (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת;  (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.

תובענות ייצוגיות אשר מקבלות אישור ככאלו, מסתיימות כמעט תמיד בהסכם פשרה בין התובע הייצוגי ובין הנתבע בעיקר בשל העובדה כי תובענה ייצוגית היא הליך ארוך ויקר אשר תומו אינו ברור לצדדים, ולרוב לנתבעים עדיף להגיע להסכם פשרה עם התובע הייצוגי אשר יסיים את ההליך ללא צורך בפסק דין אשר יהווה גם תקדים משפטי נגד אותו הנתבע. מאחר והסכם פשרה מזכה את התובע הייצוגי ואת עורך דינו בשכר טרחה ראוי עבור ניהול התביעה, דורש הסכם הפשרה את אישור בית המשפט על מנת לדאוג כי הפשרה כן מייצגת את אינטרס חברי הקבוצה המיוצגת בהתחשב בתביעה ונסיבותיה.

 

האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

אנונימיות וחשיפת גולשים באינטרנט

האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.

הרמת מסך בדיני חברות

הזכות להתאגדות עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה, עומדים כעקרונות על בדיני התאגידים ומאפשרים בעצם חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק. אלא שעקרונות אלה עלולים להוות כלי בידי בעלי מניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות המפריד ביניהם ובין החברה שבבעלותם, לצורך השגת מטרות שאינן כשרות, תוך תרמית הציבור ולקבל את ההגנה מפני אחריות אישית למעשים אלו. במקרים אלו יש לפנות להליך של הרמת מסך בין החברה ובין בעלי מניותיה וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה. המאמר להלן סוקר בקצרה את תולדותיו של הליך הרמת המסך ואת הנסיבות והתנאים בהם יבוצע בדין הישראלי.

ניסוח תקנון משפטי המתאים לכל חנות באינטרנט

על מנת להגן על עצמו מבחינה משפטית בעליה של חנות באינטרנט צריך לכלול באתר האינטרנט שלו תקנון משפטי המחייב אותו ואת הלקוחות מבחינה משפטית. במאמר הבא תקבלו מידע על ניסוח תקנון שכזה בצורה שמתאימה לכל חנות באינטרנט.

פטנטים – מה צריך לדעת לפני שרושמים פטנט?

מה הוא פטנט, מי זכאי לרשום פטנט, תחת אילו תנאים ניתן לרשום פטנט. הרשימה להלן מהווה תקציר ראשוני לממציאים.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי