פורסם ב 5/2/2011 ע"י אי.קיי.דיזיין

במסגרת התנגדות לבקשת פטנט אשר הוגשה על ידי ביוסנס אינק. נגד אלביט מערכות, נתבקש רשם הפטנטים להכריע את גורלן של בקשות לרישום פטנטים אשר הוגשו בקשר עם צנתר ומתקן כיול ומדידה המנטר את פעילותו. אגב דיונו בבקשות, בחן רשם הפטנטים את עניינה של תכנת מחשב ואופן ההגנה עליה מבחינת דיני הקניין הרוחני בישראל.
 
רשם הפטנטים אזכר החלטת בית משפט מוקדמת אשר קבעה כי אמצאה שעיקרה חישובים או תוכנה אינן כשירה לרישום כפטנט, וכי מאחר והתהליכים שבחובה של אותה תכנה או חישוב הנם הליכים הדומים להליכי החשיבה האנושית, ומאחר ובשל כך אין הם מתאימים להגנת הפטנט, הגנה עליהם תימצא במסגרת דיני זכויות היוצרים - קרי – שאופן כתיבת התוכנה ודרך "ניסוחה" יוגן כשם שמוגנת כל יצירה ספרותית אחרת. ואכן, חוק זכות יוצרים החדש אשר נחקק בישראל, כולל ברשימת היצירות הספרותיות שלו, גם תוכנות מחשב.

רשם הפטנטים עמד על ההבדל בין דיני הפטנטים ובין דיני זכויות היוצרים. דיני הפטנטים באים להגן על אופן מימוש הרעיון ומעודדים את גילויו למתחריו של בעל הפנט, על מנת לסייע בקידום רעיונות אמצאתיים על ידי אותם מתחרים, ובכך לקיים את אינטרס החברה בהתקדמות טכנולוגית והמצאתית, ובתמורה מעניקים לו מונופול גורף על שיטתו אך לתקופה קצרה יחסית של 20 שנה. מאידך, דיני זכויות יוצרים חלים תקופה ארוכה של 70 שנים לאחר מות היוצר, אך מקנים בלעדיות רק על אופן ביטוי היצירה המוגנת ומותירים את הרעיונות שעומדים מאחורי היצירה חשופים לכל. הרשם הדגיש כי בשל היקף ההגנה הנרחב שנותנים דיני הפטנטים, לרבות על הרעיונות העולים מן התוכנה, ואשר בעולם התוכנה גם היקף הזמן של 20 שנה הוא כנצח, אין מקום להגן על תוכנות במסגרת דיני הפטנטים אלא כחלק מעולם התוכן כיצירה בדיני זכויות יוצרים.

לאחר מכן עבר רשם הפטנטים לבחון את פטנטביליות של תכנת מחשב על פי דיני הפטנטים עצמם, קרי על פי חוק הפטנטים עצמו ופרשנותו התכליתית. על פי פרשנות זו על מנת שאמצאה תהיה ראויה להרשם כפטנט עליה להיות מוצר או תהליך בתחום טכנולוגי, חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות אמצאתית.
לגבי התהליך או המוצר מציין הרשם כי אלו הם אלמנטים "חומריים" ואינם מתחום התוכן, ואילו תוכנה היא על פי שמה מתחום התוכן והיא ואופן כתיבתה מוגנים על ידי זכויות היוצרים ככל יצירה ספרותית. ברי, כי רצונו של המבקש פטנט על תכנה אינו למנוע את העתקת התכנה עצמה על ידי אחרים, דבר אשר מוגן בזכויות יוצרים, אלא להגן על הרעיון העומד בבסיס התוכנה ולמנוע כתיבת תוכנה אחרת אשר תשרת את אותו הרעיון. לפיכך, כל אימת שמתבקש רישום פטנט על תוכנה, כורך בקשתו בתהליך טכנולוגי כלשהו, אפליקציה או תוצר תעשייתי על מנת להיכנס לגדר האמצאה.
 
הרשם הדגיש כי בעוד ניתן לעיתים לראות שילוב של תכנה עם חומרה כאמצאה חדשנית, הרי שעצם השימוש במחשב לביצוע פעולות אשר אחרת היו מבוצעות ידנית (מחשוב) ואפילו יהיה זה מחשב ייעודי בעל מאפייניים ספציפיים, אין בו התקדמות אמצאתית אם כל פעולתו היא חישוב שניתן היה לעשות ידנית או אף על גבי מחשב נפרד מן המוצר. כבוד הרשם גורס כי הדרך לבחון פטנטביליות של תוכנה הוא ניטרול רכיב המחשב מן השיטה. יש לבדוק האם תוצר הפעולה המבוצעת או השיטה היו פטנטביליים אף ללא השימוש במחשב.
 
לפיכך, תוכנה, אשר כל תרומתה למוצר מסוים, היא חישוב מידע, אשר ניתן היה לעשות באופן רציונלי במוח האנושי, אין בה התקדמות אמצאתית אשר מזכה ברישום כפטנט ועל הממציא יהיה להראות התקדמויות אמצאתיות אשר קיימות בתהליך או במוצר שהוא מציג, גם לולא היה נעשה השימוש במחשב.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

הצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד - רישום סימולטני של סימני מסחר בעולם

בחודש ספטמבר ייכנסו לתוקפם התיקונים לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ותקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007 בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפותה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO, וניתן יהיה להגיש בארץ בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר מקנה הגנה ב-85 מדינות בו זמנית.

קצת על תובענות יצוגיות

מה היא תובענה ייצוגית, למה היא נועדה ומהם השלבים להגשתה ולאישורה?

זכויות יוצרים - מספר הפרות במסכת אחת של מעשים

 תמונות אישיות שלנו שאנו משתפים ברשתות חברתיות ובאתרים לשיתוף קבצים מקנות לנו זכויות יוצרים בתמונות: הן זכויות כלכליות המגנות על אחרים מפני שימוש בהן והן זכויות מוסריות המקנות לנו את הזכות לקרדיט ליד התמונה ולשמיה על שלמותה. השימוש ללא רשות בתמונות לצורך הפקת רווחים בידי גופים מסחריים מנוגד לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. לעיתים הפגיעה בנו נובעת עקב השקעת זמן ומאמץ רב ביצירת התמונה ולעיתים עצם השימוש ללא רשותנו ומבלי שנקבל על כך את הקרדיט הראוי הוא הגורם העיקרי לפגיעה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיה של שימוש באירוע נקודתי אחד במספר רב של תמונות ודן בשאלה האם על כל שימוש בתמונה כזו יש לפצות את בעלי התמונה.

המדריך לדיוור אלקטרוני לאחר חקיקת חוק הספאם החדש

בחודש יוני האחרון התקבל בכנסת תיקון מס' 40 לחוק התקשורת – 1982, (סעיף 30א) במסגרת הלוחמה בדואר הזבל. החוק עלול לפגוע בהתקשרות של חברות מסחריות עם קהל לקוחותיהן. להלן נקודות התייחסות לגבי המותר והאסור על פי התיקון.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי