מסך ההתאגדות הוא המסך המפריד בין תאגיד (חברה, אגודה שיתופית, עמותה) ובין בעלי מניותיו (או חבריו לפי העניין), והוא נובע מתוך עקרון האישיות המשפטית הנפרדת הקובע כי לתאגיד אישיות משפטית נפרדת משל בעליו, וכי פעולות התאגיד הן פעולות המחייבות אותו בלבד ואין לחייב את בעליו בחובותיו אלא במקרים מיוחדים.
הבסיס לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת נועד לאפשר קיום תקין של הפעילות התאגידית, תוך הפרדה בין האינטרסים של התאגיד אשר מנוהל לעיתים על ידי גורמים רבים ושונים, ובין בעלי מניותיו, אשר אינם נושאים באחריות למעשי התאגיד, למעט אחריותם כנושאי משרה כמפורט להלן. זהו בסיסו גם של עקרון האחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה – צדו השני של אותה המטבע.
יצויין כי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת אינו בא להחליף את חובות נושאי המשרה של תאגיד כלפי התאגיד, בעלי מניותיו וצדדים שלישיים, כפי שהן מפורטות בחוק ובפסיקה, ובמידה ובעל מניות שהוא גם נושא משרה (אורגן) בתאגיד, פועל בשמו, על אף שהפעולה תחשב כאילו נעשתה על ידי התאגיד עצמו, עדיין יהיה אותו נושא משרה חב בחובות נושאי משרה על פי החוק והפסיקה במידה והתקיימו. ההבדל הוא שבמקרה של הרמת מסך, גם אם פעולתו של אותו בעל מניות היתה תקינה באופן שלא ניתן להחיל עליו באופן אישי חובות מתוקף היותו נושא משרה בחברה, יחולו עליו חובות החברה באופן ישיר, בכפוף למשוכות אשר יפורטו להלן.
על אף האישיות המשפטית הנפרדת הקיימת לתאגיד, הוכר במשך שנים בפסיקה, הליך של הרמת מסך, קרי שבירת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת, הסתכלות על החברה כשלוחה של בעלי מניותיה ועל פעולותיה כפעולות בעלי מניותיה עצמם, וחיובם בחובות החברה באופן אישי.
כאמור, שבירת עקרונות האישיות המשפטית הנפרדת ואחריותם המוגבלת של בעלי המניות, יעשו כחריג לכלל, מקום בו קיים ניצול של ההפרדה בין החברה ובין בעלי מניותיה להשגת מטרות שאינן כשרות או חוקיות, כאשר החברה היא ישות משפטית מלאכותית בעצם ונועדה להגן על בעלי מניותיה מאחריות אישית לפעולותיהם, וכאשר ישר נכון וצודק לעשות כן על מנת לשמור על טובת הציבור.
בתי המשפט בארץ דנו בשורה ארוכה של פסקי דין בנסיבות ובאמות המידה להרמת מסך בין חברה ובין בעלי מניותיה, אך נמנעו מלקבוע קווי פעולה חד משמעיים והגדרות נוקשות, מתוך כוונה להותיר את רשימת המקרים פתוחה ולאפשר התמודדות עם נסיבות עתידיות אשר עשויות להתעורר. למרות הגמישות לא היתה ידו של בית המשפט קלה על ההדק ומסך ההתאגדות הורם בעיקר במקרים של תרמית ביצוע פעולות על ידי בעלי המניות באמצעות החברה במטרה להמנע מתביעה אישית על המעשים, ערבוב נכסי החברה עם נכסי בעלי מניותיה או תנועת נכסים מן החברה אל בעלי מניותיה ללא תמורה נאותה, מימון דק – קרי – הון עצמי שאינו מספיק לכיסוי חובות החברה או מינוף יתר של החברה על ידי לקיחת הלוואות המהוות חלק מהותי מהונה של החברה, או התערבות בעלי המניות באופן ניהול החברה אשר פגעה בעצמאות התנהלותה ורווחיה.
בשנת 2005 תוקן תיקון 3 לחוק החברות אשר עיגן בסעיף 6 בו את עקרון הרמת מסך ההתאגדות בין החברה ובין בעלי מניותיה, ואת אמות המידה המוגדרות להרמת מסך כאמור:
"בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה."
גם מן החוק עולה כי הרמת מסך תיעשה רק במקרים חריגים בהם נעשה שימוש בחברה לצורכי תרמית כמו למשל התקשרות החברה עם גורמים שלישיים ללא כוונה לקיים את תנאי ההתקשרות, קיפוח של נושי החברה, התנהלות באופן הפוגע בתכלית החברה כמו למשל שימוש בחברה לצורך ביצוע פעולות משפטיות במקומו של בעל המניות בשל מניעותו החוקית לבצען, או מתוך סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה של החברה לפרוע את חובותיה – הכוונה למימון דק. גם קיומם של כל אחד מהתנאים שלעיל, עדיין מתיר את שיקול הדעת בידי בית המשפט שלא להרים את מסך ההתאגדות אלא אם מצא בנסיבות העניין כי צודק ונכון לעשות כן.
בית המשפט רשאי על פי סעיף קטן (ב) להתחשב במידת ידיעתו של בעל מניות על השימוש הפוגע שנעשה באישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, וממילוי חובותיו האחרות של אותו בעל מניות כלפי החברה ובעלי המניות האחרים, כמו חובת תום הלב על פי סעיפים אחרים בחוק החברות. המשך סעיף 6 מתיר לבית המשפט לייחס תכונה זכות או חובה של בעל מניה לחברה או של החברה לבעל מניה אם הוא רואה כי נכון וצודק לעשות כן בנסיבות העניין, ואף להשעות זכות של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר פירעון חובות אחרים של החברה במקרים של הרמת מסך כאמור, מתוך תמריץ לחברה ולבעל לקיים את התחייבויותיה כלפי הנושים תוך הימנעות מהרמת מסך של ממש.
על אף שהתיקון לחוק החברות תחם במידה מסויימת את המקרים ואת הנסיבות בהן יטה בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות, הרי ששיקול דעתו של בית המשפט נוכח נוסח החוק נותר נרחב ועל בית המשפט נותרה המלאכה הקשה של יציקת תוכן למילות החוק. לאחרונה ניכרת בפסיקה התפתחות בנושא הרמת מסך ההתאגדות כשתחת ידו של בית המשפט יצאו שני פסקי דין בשאלות הפרטניות של הרמת מסך באשכול חברות והרמת מסך במקרה של מימון דק.
האמור לעיל מהווה מאמר כללי ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל סוג.
