פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

1.       התיקון אוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעים ממוכנים, על ידי מפרסם, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. המונח "דבר פרסומת" מוגדר כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
2.       הסעיף מגדיר "מפרסם" וכולל בו את כל מי שיהנה מדבר הפרסומת, לרבות מי שמשווק את דבר הפרסומת ומחיל את האחריות גם על העוסקים בשווק של אותו העסק.
3.       הסעיף חל על פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר ומגדיר הגדרות טכניות פונקציונליות למונחים "הודעה אלקטרונית", "הודעת מסר קצר" ו"מערכת חיוג אוטומטי", בעיקר על מנת לכלול בתוכן גם אמצעי פרסום עתידיים אשר להם אותה המטרה.
4.       הסכמת הנמען הנדרשת לצורך שיגור דבר פרסומת היא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת קרי, הסכמה אקטיבית של הנמען (בשיטת ה- opt in).
5.       הפרה של הוראות החוק מהווה עבירה פלילית והחוק מחייב מנהל של תאגיד ומי שאחראי לתחום השווק בו לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירה על החוק. החוק מחמיר במיוחד מקום בו שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שהנמען סירב לקבל הפרסומת, המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות החוק או אם דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה אקראית של שמות על מנת ל"דוג" תיבות דואר של לקוחות פוטנציאליים.
6.       הפרת הוראותיו של החוק מהווה עוולה אזרחית, קרי, יכולה להוות עילה להגשת תביעה נזיקית בין נמען ובין מפרסם בגין הטירדה שבקבלת דואר הזבל, ואף קובע פיצויים אשר אינם תלויים בנזק במקרים מסוימים, בגובה של עד 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת.
7.     על אף האמור ניתן לפי החוק לפנות חד פעמית לבית עסק בלבד (בשונה מאדם פרטי ויכול שאף מעוסק מורשה), בהצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו. אמנם הסעיף אינו מפרט אך נראה כי כוונת המחוקק היתה כי הפניה עצמה לא תכלול פרסומת מכל סוג שהוא.
8.     סייג נוסף בחוק מאפשר למפרסם להסתמך על מערכת יחסים עסקית קודמת עם לקוח ולשלוח לו דבר פרסומת אם 1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך התקשרות עסקית קודמת והמפרסם הודיע לו כי הפרטים ישמשו למשלוח פרסומת. 2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת והנמען לא עשה כן. 3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה לזה שבשלו התקשרו בעבר.
9.       אופן הפרסום המותר - יש לציין באופן בולט וברור: את היות ההודעה דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם הפרסומת משוגרת באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה; שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו; זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב (בשיטת ה- opt out), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם הפרסומת בדוא"ל כתובת הדוא"ל של המפרסם.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

מהו חוק עוולות מסחריות וכיצד הוא מגן על העסק שלך?

אם ברשותכם עסק אשר השקעתם בו רבות והוצאתם כספים עבור המוניטין שלו, הנכם זכאים להיות מוגנים מכורח החוק מפני עוולות של אנשים ובעלי עסקים אחרים המתחרים בך בצורה בלתי הוגנת.

אישור פשרה בתובענות יצוגיות - על יצירתיות בדין

בבקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הגיש אבי זילברפלד נגד בנק דיסקונט, טען המבקש כי הפקדת שיקים באמצעות מעטפות ה"אל תור" לבנק זוכו על פי ערך היום למחרת ההפקדה ולא לפי ערך יום ההפקדה, שלא כדין על ידי הבנק, דבר אשר גרם לו נזק בדמות הריבית אשר צבר חשבונו, אשר היה ביתרת חובה, בגין יום אחד עבור כל הפקדה. הצדדים נשאו ונתנו בעניין והציגו הסכם פשרה אשר אליו הגיעו, לאישור בית המשפט, על פיו ירים הבנק תרומה בסך של 250,000 ₪ לעמותת "עזר מציון" לטובת פרוייקט "המאגר הלאומי לתורמי מח עצם". האם הסכם הפשרה היצירתי מצדיק את אישורו על ידי בית המשפט?

המדריך לדיוור אלקטרוני לאחר חקיקת חוק הספאם החדש

בחודש יוני האחרון התקבל בכנסת תיקון מס' 40 לחוק התקשורת – 1982, (סעיף 30א) במסגרת הלוחמה בדואר הזבל. החוק עלול לפגוע בהתקשרות של חברות מסחריות עם קהל לקוחותיהן. להלן נקודות התייחסות לגבי המותר והאסור על פי התיקון.

אופציות לעובדים - תגמול שהוא כשותפות בעסקי החברה

בעלי חברות, ובעיקר חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן התלויות בהון ראשוני קטן או אף מתנהלות ללא הון ראשוני כלל,  מתחבטים לא אחת בשאלה כיצד לתגמל את עובדיהם, בעיקר עובדים איכותיים אשר נדרשים למיזם או לעסק על מנת להקימו ולפתחו, וכיצד יוכל להתחרות בתנאי העבודה האטרקטיביים אשר מוצעים לאותם העובדים בשוק. בעלי חברות מסוג זה נדרשים ליצירתיות בתגמול עובדיהם ולפיכך השתרשה בשוק השיטה של תגמול עובדים באמצעות הקצאת אופציות או מניות של החברה לעובדים.  

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי