פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

1.       התיקון אוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעים ממוכנים, על ידי מפרסם, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. המונח "דבר פרסומת" מוגדר כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
2.       הסעיף מגדיר "מפרסם" וכולל בו את כל מי שיהנה מדבר הפרסומת, לרבות מי שמשווק את דבר הפרסומת ומחיל את האחריות גם על העוסקים בשווק של אותו העסק.
3.       הסעיף חל על פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר ומגדיר הגדרות טכניות פונקציונליות למונחים "הודעה אלקטרונית", "הודעת מסר קצר" ו"מערכת חיוג אוטומטי", בעיקר על מנת לכלול בתוכן גם אמצעי פרסום עתידיים אשר להם אותה המטרה.
4.       הסכמת הנמען הנדרשת לצורך שיגור דבר פרסומת היא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת קרי, הסכמה אקטיבית של הנמען (בשיטת ה- opt in).
5.       הפרה של הוראות החוק מהווה עבירה פלילית והחוק מחייב מנהל של תאגיד ומי שאחראי לתחום השווק בו לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירה על החוק. החוק מחמיר במיוחד מקום בו שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שהנמען סירב לקבל הפרסומת, המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות החוק או אם דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה אקראית של שמות על מנת ל"דוג" תיבות דואר של לקוחות פוטנציאליים.
6.       הפרת הוראותיו של החוק מהווה עוולה אזרחית, קרי, יכולה להוות עילה להגשת תביעה נזיקית בין נמען ובין מפרסם בגין הטירדה שבקבלת דואר הזבל, ואף קובע פיצויים אשר אינם תלויים בנזק במקרים מסוימים, בגובה של עד 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת.
7.     על אף האמור ניתן לפי החוק לפנות חד פעמית לבית עסק בלבד (בשונה מאדם פרטי ויכול שאף מעוסק מורשה), בהצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו. אמנם הסעיף אינו מפרט אך נראה כי כוונת המחוקק היתה כי הפניה עצמה לא תכלול פרסומת מכל סוג שהוא.
8.     סייג נוסף בחוק מאפשר למפרסם להסתמך על מערכת יחסים עסקית קודמת עם לקוח ולשלוח לו דבר פרסומת אם 1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך התקשרות עסקית קודמת והמפרסם הודיע לו כי הפרטים ישמשו למשלוח פרסומת. 2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת והנמען לא עשה כן. 3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה לזה שבשלו התקשרו בעבר.
9.       אופן הפרסום המותר - יש לציין באופן בולט וברור: את היות ההודעה דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם הפרסומת משוגרת באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה; שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו; זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב (בשיטת ה- opt out), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם הפרסומת בדוא"ל כתובת הדוא"ל של המפרסם.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

פטנטים – מה צריך לדעת לפני שרושמים פטנט?

מה הוא פטנט, מי זכאי לרשום פטנט, תחת אילו תנאים ניתן לרשום פטנט. הרשימה להלן מהווה תקציר ראשוני לממציאים.

הצטרפות ישראל לפרוטוקול מדריד - רישום סימולטני של סימני מסחר בעולם

בחודש ספטמבר ייכנסו לתוקפם התיקונים לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ותקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס"ז-2007 בעקבות חתימתה של מדינת ישראל על פרוטוקול מדריד והצטרפותה לחברות בפרוטוקול תחת ארגונו של ה- WIPO, וניתן יהיה להגיש בארץ בקשה בין לאומית לסימן מסחר אשר מקנה הגנה ב-85 מדינות בו זמנית.

המקרים בהם חוזי זכיינות מסתיימים

זכיינות והפרת ההסכם יכולה לגרום להשלכות כבדות. מה קורה שהזכיין בכל זאת מחליט להפר את ההסכם ולא לשלם?

ניסוח תקנון משפטי המתאים לכל חנות באינטרנט

על מנת להגן על עצמו מבחינה משפטית בעליה של חנות באינטרנט צריך לכלול באתר האינטרנט שלו תקנון משפטי המחייב אותו ואת הלקוחות מבחינה משפטית. במאמר הבא תקבלו מידע על ניסוח תקנון שכזה בצורה שמתאימה לכל חנות באינטרנט.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי