פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

1.       התיקון אוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעים ממוכנים, על ידי מפרסם, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. המונח "דבר פרסומת" מוגדר כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
2.       הסעיף מגדיר "מפרסם" וכולל בו את כל מי שיהנה מדבר הפרסומת, לרבות מי שמשווק את דבר הפרסומת ומחיל את האחריות גם על העוסקים בשווק של אותו העסק.
3.       הסעיף חל על פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר ומגדיר הגדרות טכניות פונקציונליות למונחים "הודעה אלקטרונית", "הודעת מסר קצר" ו"מערכת חיוג אוטומטי", בעיקר על מנת לכלול בתוכן גם אמצעי פרסום עתידיים אשר להם אותה המטרה.
4.       הסכמת הנמען הנדרשת לצורך שיגור דבר פרסומת היא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת קרי, הסכמה אקטיבית של הנמען (בשיטת ה- opt in).
5.       הפרה של הוראות החוק מהווה עבירה פלילית והחוק מחייב מנהל של תאגיד ומי שאחראי לתחום השווק בו לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירה על החוק. החוק מחמיר במיוחד מקום בו שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שהנמען סירב לקבל הפרסומת, המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות החוק או אם דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה אקראית של שמות על מנת ל"דוג" תיבות דואר של לקוחות פוטנציאליים.
6.       הפרת הוראותיו של החוק מהווה עוולה אזרחית, קרי, יכולה להוות עילה להגשת תביעה נזיקית בין נמען ובין מפרסם בגין הטירדה שבקבלת דואר הזבל, ואף קובע פיצויים אשר אינם תלויים בנזק במקרים מסוימים, בגובה של עד 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת.
7.     על אף האמור ניתן לפי החוק לפנות חד פעמית לבית עסק בלבד (בשונה מאדם פרטי ויכול שאף מעוסק מורשה), בהצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו. אמנם הסעיף אינו מפרט אך נראה כי כוונת המחוקק היתה כי הפניה עצמה לא תכלול פרסומת מכל סוג שהוא.
8.     סייג נוסף בחוק מאפשר למפרסם להסתמך על מערכת יחסים עסקית קודמת עם לקוח ולשלוח לו דבר פרסומת אם 1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך התקשרות עסקית קודמת והמפרסם הודיע לו כי הפרטים ישמשו למשלוח פרסומת. 2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת והנמען לא עשה כן. 3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה לזה שבשלו התקשרו בעבר.
9.       אופן הפרסום המותר - יש לציין באופן בולט וברור: את היות ההודעה דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם הפרסומת משוגרת באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה; שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו; זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב (בשיטת ה- opt out), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם הפרסומת בדוא"ל כתובת הדוא"ל של המפרסם.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

טענת לשון הרע בגין ניהול הליכים משפטיים שלא בתום לב

בפסק דין שהתקבל לאחרונה נצרך בית המשפט לשאלה האם ניהול הליך משפטי שלא בתום לב באופן אשר גורם לנתבע נזקים למוניטין ולעוגמת נפש, יכול להוות לשון הרע או האם הוא חוסה תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע לרבות ההגנה מלשון הרע שעולה במהלך דיון משפטי.

מהו חוק עוולות מסחריות וכיצד הוא מגן על העסק שלך?

אם ברשותכם עסק אשר השקעתם בו רבות והוצאתם כספים עבור המוניטין שלו, הנכם זכאים להיות מוגנים מכורח החוק מפני עוולות של אנשים ובעלי עסקים אחרים המתחרים בך בצורה בלתי הוגנת.

פטנטים – מה צריך לדעת לפני שרושמים פטנט?

מה הוא פטנט, מי זכאי לרשום פטנט, תחת אילו תנאים ניתן לרשום פטנט. הרשימה להלן מהווה תקציר ראשוני לממציאים.

הרמת מסך בדיני חברות

הזכות להתאגדות עקרון האישיות המשפטית הנפרדת והאחריות המוגבלת של בעלי מניות בחברה, עומדים כעקרונות על בדיני התאגידים ומאפשרים בעצם חלק ניכר מהפעילות העסקית במשק. אלא שעקרונות אלה עלולים להוות כלי בידי בעלי מניות להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות המפריד ביניהם ובין החברה שבבעלותם, לצורך השגת מטרות שאינן כשרות, תוך תרמית הציבור ולקבל את ההגנה מפני אחריות אישית למעשים אלו. במקרים אלו יש לפנות להליך של הרמת מסך בין החברה ובין בעלי מניותיה וחיוב אישי של בעלי המניות בחובות החברה. המאמר להלן סוקר בקצרה את תולדותיו של הליך הרמת המסך ואת הנסיבות והתנאים בהם יבוצע בדין הישראלי.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי