פורסם ב 7/7/2009 ע"י עו"ד קרן בק פוגל

1.       התיקון אוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעים ממוכנים, על ידי מפרסם, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען. המונח "דבר פרסומת" מוגדר כמסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת.
2.       הסעיף מגדיר "מפרסם" וכולל בו את כל מי שיהנה מדבר הפרסומת, לרבות מי שמשווק את דבר הפרסומת ומחיל את האחריות גם על העוסקים בשווק של אותו העסק.
3.       הסעיף חל על פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר ומגדיר הגדרות טכניות פונקציונליות למונחים "הודעה אלקטרונית", "הודעת מסר קצר" ו"מערכת חיוג אוטומטי", בעיקר על מנת לכלול בתוכן גם אמצעי פרסום עתידיים אשר להם אותה המטרה.
4.       הסכמת הנמען הנדרשת לצורך שיגור דבר פרסומת היא הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת קרי, הסכמה אקטיבית של הנמען (בשיטת ה- opt in).
5.       הפרה של הוראות החוק מהווה עבירה פלילית והחוק מחייב מנהל של תאגיד ומי שאחראי לתחום השווק בו לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירה על החוק. החוק מחמיר במיוחד מקום בו שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שהנמען סירב לקבל הפרסומת, המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות החוק או אם דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה אקראית של שמות על מנת ל"דוג" תיבות דואר של לקוחות פוטנציאליים.
6.       הפרת הוראותיו של החוק מהווה עוולה אזרחית, קרי, יכולה להוות עילה להגשת תביעה נזיקית בין נמען ובין מפרסם בגין הטירדה שבקבלת דואר הזבל, ואף קובע פיצויים אשר אינם תלויים בנזק במקרים מסוימים, בגובה של עד 1,000 ₪ בגין כל דבר פרסומת.
7.     על אף האמור ניתן לפי החוק לפנות חד פעמית לבית עסק בלבד (בשונה מאדם פרטי ויכול שאף מעוסק מורשה), בהצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו. אמנם הסעיף אינו מפרט אך נראה כי כוונת המחוקק היתה כי הפניה עצמה לא תכלול פרסומת מכל סוג שהוא.
8.     סייג נוסף בחוק מאפשר למפרסם להסתמך על מערכת יחסים עסקית קודמת עם לקוח ולשלוח לו דבר פרסומת אם 1. הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך התקשרות עסקית קודמת והמפרסם הודיע לו כי הפרטים ישמשו למשלוח פרסומת. 2. המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת והנמען לא עשה כן. 3. דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה לזה שבשלו התקשרו בעבר.
9.       אופן הפרסום המותר - יש לציין באופן בולט וברור: את היות ההודעה דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם הפרסומת משוגרת באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה; שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו; זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב (בשיטת ה- opt out), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם הפרסומת בדוא"ל כתובת הדוא"ל של המפרסם.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

שמירה על הפרטיות של האזרח על ידי גופים מסחריים

אנו נוהגים למסור, מדי יום, לידי מספר רב של גורמים, מסחריים וציבוריים, מידע אישי הכולל לרוב פרטים גם אודות קרובי משפחה. מועדוני לקוחות, גלויות מידע שאנו ממלאים בתמורה למתנה, וטפסים אינטרנטיים האוספים מידע, הם כולם בסיס למאגרי מידע אשר נאסף על ידי חברות מסחריות אודותינו. לא ניתן להפריז בחשיבותו של מידע זה, והוא משמש חברות מסחריות לצורך שיווק מוצריהן ופילוח שוק הצרכנים. אךהאם המידע אודותינו נשמר כראוי?

אנונימיות וחשיפת גולשים באינטרנט

האינטרנט הגיח אל חיינו כמדיום תקשורתי חדש ובשל כך העלה שלושה סוגים של סוגיות משפטיות: סוגיות משפטיות מן הדין הכללי המטפלות באינטרנט כאמצעי תקשורת לכל דבר כמו טלפון, דואר או לוח מודעות; סוגיות משפטיות כמו דיני חוזים, קניין, קניין רוחני, מידע, פרטיות וכיו"ב, המועתקות מעולם המשפט המוחשי אל העולם הווירטואלי בשל העובדה שהאינטרנט הוא עוד מדיום לקיום מסחר, מתן שירותים ומידע; ומשפט חדש אשר נוצר בין בדמות פרשנות חדשה למשפט הקיים או אף חקיקה חדשה הנדרש נוכח התפתחות סיטואציות חדשות על ידי המדיום החדש, כמו שאלות משפטיות בדבר קישורים (links) בין אתר לאתר, שאלת סמכות השיפוט על פעולה שהתבצעה באינטרנט – באיזה מדינה התקיימה הפעולה וכיו"ב. שאלת האנונימיות על גבי הרשת היא אחת משאלות אלה.

זכויות יוצרים - מספר הפרות במסכת אחת של מעשים

 תמונות אישיות שלנו שאנו משתפים ברשתות חברתיות ובאתרים לשיתוף קבצים מקנות לנו זכויות יוצרים בתמונות: הן זכויות כלכליות המגנות על אחרים מפני שימוש בהן והן זכויות מוסריות המקנות לנו את הזכות לקרדיט ליד התמונה ולשמיה על שלמותה. השימוש ללא רשות בתמונות לצורך הפקת רווחים בידי גופים מסחריים מנוגד לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007. לעיתים הפגיעה בנו נובעת עקב השקעת זמן ומאמץ רב ביצירת התמונה ולעיתים עצם השימוש ללא רשותנו ומבלי שנקבל על כך את הקרדיט הראוי הוא הגורם העיקרי לפגיעה. לאחרונה פסק בית המשפט המחוזי בירושלים בסוגיה של שימוש באירוע נקודתי אחד במספר רב של תמונות ודן בשאלה האם על כל שימוש בתמונה כזו יש לפצות את בעלי התמונה.

ניסוח תקנון משפטי המתאים לכל חנות באינטרנט

על מנת להגן על עצמו מבחינה משפטית בעליה של חנות באינטרנט צריך לכלול באתר האינטרנט שלו תקנון משפטי המחייב אותו ואת הלקוחות מבחינה משפטית. במאמר הבא תקבלו מידע על ניסוח תקנון שכזה בצורה שמתאימה לכל חנות באינטרנט.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי