איך עורכי דין מסתמכים על תקדימים משפטיים?

עורכי דין אוהבים למצוא תקדימים או ליצור תקדימים משפטיים שונים. מה עומד מאחורי 'מוסד' התקדים ומדוע משתמשים בו הרבה בישראל?

תקדים, מהו?

• תקדים הוא פסק דין שלפיו חייבים בתי המשפט לפסוק כאשר בפניהם מובאת סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.

התקדים מקנה תוכן למה שנקרא אמירות כלליות בחוקים ובחוקי משנה, כאשר משרדי עורכי דין מובילים ומנצלים את התקדימים ביצירת נורמה וביציקת תוכן בנורמה שהם יוצרים, בעיקר כמובן לטובת הלקוחות שלהם. 

מדוע דווקא משרדי עורכי דין מובילים עוסקים לא מעט בחיפוש תקדימים?

1. סיבה שיווקית-משהו:

• התקדימים הפכו רבים כל כך, והפסיקות ספציפיות כל כך, שקשה לעקוב ביעילות אחרי התקדימים השונים.

במצב כזה ברור שבעוד שכל עורך דין יכול לחפש תקדים כדי להתבסס עליו וזה למעשה חלק חשוב מתפקידו, עדיין בחיפוש אחרי תקדים רלוונטי יש בהחלט יתרון למשרד גדול, עם צוות שיכול להקדיש זמן ומשאבים למשימה.

• זו אחת הסיבות שבגללן משרדי עורכי דין מתגאים בכך שיצרו תקדים או ניצלו תקדים שכוח ו"עתיק", כדי להקנות יתרון ללקוח שלהם. זה מלמד על העוצמה והיכולת המקצועית שלהם, האופן שבו הם מתמודדים מול עמיתים ושופטים, ועוד.

2. סיבה עניינית יותר – חתירה לפשרה:

• קיומם של תקדימים רבים וחוסר הבהירות בשאלה האם בית המשפט יכבד את התקדים מביאה רבים לחתור לפשרה בסוגיות שונות.

לדוגמא, אם קיים סכסוך כל שהוא בין שני צדדים, אחד מהם מעדיף להגיע לפשרה עם צד שני, כדי שלא ייוצר חלילה תקדים בעניינו.

למה?

כיון שתקדים כזה עלול לאפשר לתובע אחר או תובעים נוספים לתבוע ולזכות בקלות בתביעה נגד אותו צד.

• ברור מכאן, שאם שיטת התקדים לא הייתה קיימת או שהיא הייתה חלשה, היו רבים מעדיפים להמשיך בהתדיינות, לעיתים למשך זמן רב.

אבל מרוב תקדימים, האם שיטת התקדים לא אבדה מהיעילות והחשיבות שלה?

יש טענה שאומרת שריבוי התקדימים הביא לכך שהתפתח אותו אקטיביזם שיפוטי מפורסם של מערכת המשפט.

• שופטים מקבלים יותר ויותר סמכויות לקבוע את מהלכי הדיון, ולברר בצורה אקטיבית את הנושא שמועלה בפניהם.

במילים אחרות, בעוד שבעבר הייתה היוזמה בדיון נתונה בידי הצדדים, היום השופטים פעילים יותר ועמדתם האישית היא בעלת המשקל המרכזי בהכרעת הדין; פחות ופחות משפיעים התקדימים על הפסיקה.

לכאורה, במידה ועורך הדין הוא בעל ידע רב, ניסיון ויכולת השפעה על השופט, הוא יכול להביא ליצירת תקדים ולנצל את התקדים הזה לטובת הלקוח או הלקוחות שלו. הדבר הזה קורה לעיתים בערכאות הנמוכות, אבל זה לא אומר שהשיטה פשטה את הרגל.

כיצד לא פשטה את הרגל, אם תקדימים נוצרים כל הזמן?

נוצרים לא מעט תקדימים בערכאות הנמוכות, אבל צריך לזכור שחלק גדול מאוד מהפסיקות מגיעות לערעור לבתי המשפט המחוזיים או לעליון.

במחוזיים עדיין נשמרת הלכת התקדים המחייב ויש לה חשיבות רבה. בית המשפט העליון – למרות שהוא לא מחויב לקבל תקדימים של עצמו – רואה בשיטה חשיבות ליציבות כלל מערכת המשפט, ולכן לא ממהר ליצור תקדימים על בסיס דברים שלא נבחנו היטב.