פורסם ב 14/8/2017 ע"י מאמרי מערכת ליגל אינפו

מחלות מקצועיות בשונה מתאונת עבודה אינן נולדות כתוצאה מאירוע חד פעמי או תאונה במסגרתה לקה העובד במום פיזי או נפשי, כי אם במחלה אשר התפתחה לאורך זמן רב כתוצאה ישירה מתחום העיסוק ומהעבודה במקצוע.

ביטוח לאומי מכיר ברשימת מחלות וסעיפי ליקוי המתפתחות כתוצאה ממשלח יד ועיסוק - לשכירים ולעצמאים ומזכה את העובדים הפגועים באחוז נכות מוכר כחוק. כמובן שהביטוי "ביטוח לאומי מזכה"... מעלה חיוך בקרב מי שניסה בעבר לקבל הכרה מהגוף הבירוקרטי המוקפד במדינה, וישנה רשימה של צעדים נדרשים על מנת להוכיח למוסד לביטוח לאומי קשר ישיר והוכחה כי הלקות או המחלה נגרמו בקשר ישיר לעיסוק.

ביטוח לאומי אינו היחיד המחויב בהכרה ובפיצוי כלפי מי שלקה במחלת מקצוע, גם הביטוחים הפרטיים נוהגים לנפח את הפוליסות בסעיפים שונים הנועדים לכסות קטסטרופות, אסונות ולקויות שונות אתן נאלץ אדם להתמודד לעתים, וזאת לצד ההתמודדות במאבק על הזכויות הרפואיות מול אותם ביטוחים.

האחרון שאצלו עשויה להימצא האחריות להיווצרותה של מחלת מקצוע הוא כמובן המעסיק. בסעיף זה נסייג ונאמר שלא די בהוכחה לקיומה של מחלה או לקות אצל העובד ובהוכחת הקשר בין הלקות לאופי העבודה - כי אם נדרש להוכיח גם רמה של רשלנות מצד המעסיק. נבחן שתי דוגמאות בהן האחת נוצרה באחריות המעסיק ואילו מחלת מקצוע שנייה שהוכרה וזיכתה את העובד באחוזי נכות ופיצוי מטעם הרשויות לא נגרמה באחריותו של המעסיק:

  • עובד שיקוף שחלה בסרטן מסוג לימפומה – הגורמים שנבחנו: שעות עבודתו של העובד, הציוד עמו עבד ורמות הקרינה אליהן נחשף, קיום של הנחיות עבודה במחלקה המדוברת שנועדו להגן על העובדים מפני חשיפה ממושכת לקרינה, היסטוריה משפחתית ורפואית של העובד שתקבע ותדרג אותו על פי קבוצות סיכון לחלות במחלה ללא קשר לעבודתו. במקרה האמור נקבע כי מדובר במחלת מקצוע המזכה את העובד אל מול הביטוח הלאומי, וכן למעסיק אחריות ישירה למחלה ולעובד וזאת בשל אי מתן כלים ואמצעי מיגון שנועדו למנוע חשיפה מיותרת לקרינה כגון יצירת מרחק בטוח בין העובד למכשירי השיקוף, הגבלת שעות העבודה, חליפת מיגון וכדומה.
     
  • עובדת בבית ספר לאומנויות שעיקר תפקידה היה בתחום הנחייה קולית ולימוד שירה אשר לקתה בדלקת רונית במיתרי הקול אשר אינם מאפשרים לה להמשיך בעבודה. בין הפרמטרים שנבדקו היו אופי עבודתה של העובדת והאם הדרישות ממנה היו בטווח הסביר, וכן האם בעבר פנתה העובדת בתלונה על מחושים או קושי במסגרת עבודתה וכיצד נענתה על ידי המעסיק. בבדיקה נמצא כי למרות שיש קשר בין עבודתה של האישה לאורך השנים לנזק שנגרם למיתרי הקול שלה - הפיצוי שלה יגיע מהביטוח הלאומי באמצעות הכרה באחוזי נכות ומביטוח פרטי בו רכשה כיסוי מפני אובדן כושר עבודה, אולם על המעסיק אינה מוטלת אחריות ישירה לפגיעתה.

מחלות מקצוע הן עניין רפואי ומשפטי מורכב המחייב היכרות עם רזי התחום וההתנהלות אל מול הרשויות המטפלות בו, וזאת על מנת להבטיח טיפול מלא ואיכותי לצד פיצוי הוגן.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

קיצור תוחלת חייים - נזק בר פיצוי!

מה משמעות הנזק של קיצור תוחלת חיים?
משמעות נזק זה הוא שבעקבות עוולת הרשלנות הרפואית נגרמו לתובע  נזקים שיקצרו את אורך חייו, לולא נעשתה העוולה כלפיו. היינו, לולא ארעה רשלנות רפואית היה התובע חי חיים ארוכים יותר. נזק זה מזכה כמובן בפיצוי כספי במסגרת תביעת הרשלנות הרפואית.

רשלנות רפואית וניתוחים פלסטיים

ניתוחים פלסטיים מוגדרים כניתוחים שאינם ניתוחי חירום ו/או ניתוחים להצלת חיים.  בין ניתוחים אלו נמנים ניתוחי אף, ניתוחים להקטנה ו/או הגדלת חזה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ועוד כהנה וכהנה ניתוחים אסתטיים.

ניתוחים פלסטיים מוגדרים כניתוחים שאינם ניתוחי חירום ו/או ניתוחים להצלת חיים.  בין ניתוחים אלו נמנים ניתוחי אף, ניתוחים להקטנה ו/או הגדלת חזה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ועוד כהנה וכהנה ניתוחים אסתטיים.

כאשר מטופל פונה לביצוע ניתוח פלסטי ובשל הניתוח נגרם לו נזק גוף, יש מקום לבחון האם הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית. לצורך בחינת רשלנות רפואית יש צורך, כמובן, באיסוף מלוא התיעוד הרפואי הנוגע לניתוח הנדון על מנת לבחון קיומה של רשלנות רפואית בשלבים שלפני הניתוח, בעת ביצוע הניתוח ו/או במעקב שאחריו.

דע את זכויותיך - חוק זכויות החולה

רבים מאיתנו אינם מודעים לזכויותיהם טרם מתן הטיפול הרפואי, במהלכו ואף לאחריו. לאור חשיבותו של חוק זכויות החולה ולאור המשמעויות שיש לו ולהשלכותיו על תביעות בגין רשלנות רפואית בכל תחום רפואי שהוא, מובא חוק זה בפניכם על מנת ליתן מושג ולו הקל.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי