פורסם ב 8/11/2009 ע"י עו"ד מיכל ישראלי

 

 חובת הזהירות של רופא שיניים


כמו בכל תביעת רשלנות, יש לבחון קיומה של רשלנות רפואית  מצד רופא השיניים ולבחון את חובת הזהירות המוטלת על רופא השיניים כלפי המטופל . בעניין זה יצויין כי  בכל הנוגע ליחסירופא-חולה, קיימת חובת זהירות קונקרטית בין רופא למטופל, באופן שעל הרופא לצפות את הנזק הצפוי בטיפול הרפואי, אף אם מדובר בנזק נדיר ובלבד שהיה ידוע למדע הרפואה.

 
בחינת רשלנות רפואית של רופא השיניים 



על מנת לבחון קיומה של רשלנות רפואית מצד רופא השיניים , יש לבחון האם רופא השיניים נהג כרופא שיניים סביר. דהיינו, יש לבחון האם החלטות ופעולות הרופא היו מבוססות על שיקולים סבירים, ברמה מקובלת בנסיבות המקרה.

המבחן אשר על בית המשפט לבחון במקרה של רשלנות רפואית שיניים, מעשה או מחדל איננו מבחן של חכמים לאחרמ עשה אלא של רופא השיניים הסביר בשעת מעשה. כאמור, כל סטיה מהרמה הסבירה והמקובלת במקצוע הרפואה נחשבת לרשלנות. עם זאת, לא כל טעות תחשב לרשלנות.

 
על מנת לקבוע כי אכן התרשל רופא השיניים בתפקידו יש להוכיח באופן מפורש כי הטיפול היה לא ראוי ובלתי סביר. לצורך הוכחת הרשלנות יש צורך בחוות דעת מומחה בתחום הפה והלסת / ברפואת שיניים על מנת שיוכיח ויציג תימוכין באשר לפעולות ו/או למחדלים הרשלניים אשר בוצעו על ידי רופא השיניים.
 

חוות דעת המומחה תהווה אבן בוחן בבית המשפט לפיה תבחן  הרמה המקצועית הטובה בטיפול המסויים, מהן הפעולות הרפואיות שניתן היה לבצע ושהיה צורך לבצע ומה נעשה בפועל.
 
 
גישת בית המשפט
 
בבתי המשפט נקבע  סטנדרט גבוהשל התנהגות אשר מצופה מרופאי שיניים  ובמיוחד מרופאי שיניים המטפלים תחת הרדמה, אשר כרוכה בסיכון חמור למטופל.

אחת הפרשות המפורסמות התנהלה בבית המשפט העליון במסגרת דנ"א 7794/98 רביד משה נ. ד"ר קליפורד. בפרשה זו של רשלנות רפואית שיניים דובר על רופא שיניים אשר הזריק לילדה בת 5, זריקת הרדמה מקומית ובעקבות זריקה זו נגרמה לילדה פגיעה בגפיים, שמתבטאת בחולשה במחצית הגוף והפרעות נוירולוגיות וקוגנטיביות קשות.


במקרה זה, הרופא המטפל עשה שימוש במזרק המותר לשימוש, בו השתמשו רופאים אבים באותה התקופה, אך אינו מהווה את המזרק האידיאלי שגם הוא היה כבר בשימוש באותה התקופה .
 
הסתבר, למעשה, כי הנזק שנגרם לילדה היה נזק נדיר ביותר, שקשה היה לצפותו, אם בכלל.
אף על פי כן, בית המשפט העליון קבע כי רופא זהיר היה צריך להעדיף שימוש במזרק טוב יותר, על אף שבתקופה הנדונה נהגו רופא השיניים להשתמש הן במזרק בו השתמש הרופא הנתבע והן במזרק המשופא.
 
אם כן, עיננו הרואות כי בית המשפט הרחיב מאוד את חובת הזהירות המוטלת על רופאי שיניים, ובכך מטיל אחריות כבדה מאוד על רופאי השיניים במקרה של רשלנות רפואית בתחום זה.
 
האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי. על מנת לקבל ייעוץ משפטי פרטני אנא פנו אלינו בלינק הבא  
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

מחלות מקצוע ודרכי ההתמודדות אתן

מה הן למעשה מחלות מקצוע, מתי הנזק נגרם על ידי פגיעה בעבודה ומהן הזכויות שמגיעות לכם? כל מה שרציתם לדעת בנושא בסיקור המיוחד שלפניכם.

מתי אפשר לתבוע בגין רשלנות רפואית?

ניתן לתבוע ולעיתים גם לזכות בפיצויים עקב רשלנות רפואית של רופא כזה או אחר. אז מתי ניתן לתבוע, ואת מי בכלל תובעים? הכל במאמר הבא!

רשלנות רפואית במתן תרופות

מאמר מיוחד הסוקר את התרחישים השונים האפשריים לתרחיש של רשלנות רפואית בהקשר של טיפול לקוי ומתן תרופות.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי