פורסם ב 6/7/2019 ע"י עו"ד מיכל ישראלי

רשלנות רפואית הינה רשלנות בטיפול שניתן על ידי  בעל מקצוע רפואי ו/או פרה רפואי.
היינו עוסקים כדוגמת: רופא, אחות, רוקח, טכנאי רנטגן, רופא, אחות, טכנאי רנטגן, רוקח וכד'.
מטופל אשר נפגע בעקבות טיפול רפואי רשלני, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הנזקים שנגרמו לו.

כיצד בוחנים האם אכן התרחשה רשלנות רפואית?
סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע מהי עוולת הרשלנות, כדלקמן:
"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות..."

המשמעות היא, שכאשר אנו רוצים לבחון האם אכן התרחשה רשלנות רפואית, יש לבחון האם בעל מקצוע רפואי כגון: רופא, לא נהג  בזהירות מספיקה, כפי שרופא סביר צריך לנהוג, כאשר הוא מטפל בלקוח.

פסיקת בתי המשפט קבעה  3 מבחנים עיקריים כדי לבחון קיומה של רשלנות רפואית:

  1.  חובת זהירות מושגית - האם באופן כללי בעל מקצוע רפואי ו/או פרה רפואי חייב להיזהר כאשר הוא מטפל בפציינט שלו. ואכן בתי המשפט קבעו שבאופן כללי רופא ו/או מטפל חב בחובת הזהירות כלפי המטופל.
     
  2.  חובת זהירות קונקרטית - בעת נשאלת השאלה האם הרופא הספציפי הי צריך לצפות התרחשות הנזק למטופל הספציפי? יודגש כי ברוב רובם של המקרים הנבחנים, הרופא היה צריך לצפות את הנזק.  לאחר שהובהר כי ברוב המקרים מוכרות מראש החובה המושגית והקונקרטית, הרי שיש רק  לבדוק את המבחן האחרון והעיקרי...
     
  3. הפרת חובת הזהירות? כדי לבחון האם אכן הופרה חובת ההירות, יש לבחון כיצד רופא סביר היה נוהג בנסיבות המקרה הספציפי. הרופא הסביר הינו רופא אשר התנהלותו תואמת את הספרות המקצועית העדכנית הקיימת בעולם הרפואה, הן מבחינת אבחון המקרה, הן מבחינת סוג הטיפול והן מבחינת אופן הטיפול.

כמובן שאין לטעות ולחשוב כי כל נזק הנגרם בעקבות טיפול רפואי מהווה רשלנות. באם הרופא נהג באופן סביר ואחראי ובהתאם לפרקטיקה הרפואית הנוהגת, הרי שגם אם נגרם נזק ו/או מות החולה, הרופא לא יישא באחריות.

וכפי שהייטיב השופט בייסקי לקבוע בע"א 280/60:
"המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה או מחדל איננו מבחן של חכמים לאחר מעשה אלא של הרופא הממוצע בשעת מעשה; רופא בשר ודם עשוי לטעות, ולא כל טעות מהווה רשלנות." עם זאת, כאמור, טיפול שאינו תואם את הנדרש מרופא סביר מהווה רשלנות רפואית.

>> לקריאת מאמרים נוספים בנושאי רשלנות רפואית, לחצו כאן.

* האמור לעיל הינו מאמר משפטי כללי ואין לראות בו או בתוכנו משום ייעוץ משפטי.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

רשלנות רפואית וניתוחים פלסטיים

ניתוחים פלסטיים מוגדרים כניתוחים שאינם ניתוחי חירום ו/או ניתוחים להצלת חיים.  בין ניתוחים אלו נמנים ניתוחי אף, ניתוחים להקטנה ו/או הגדלת חזה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ועוד כהנה וכהנה ניתוחים אסתטיים.

ניתוחים פלסטיים מוגדרים כניתוחים שאינם ניתוחי חירום ו/או ניתוחים להצלת חיים.  בין ניתוחים אלו נמנים ניתוחי אף, ניתוחים להקטנה ו/או הגדלת חזה, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, מתיחת פנים, הרמת עפעפיים ועוד כהנה וכהנה ניתוחים אסתטיים.

כאשר מטופל פונה לביצוע ניתוח פלסטי ובשל הניתוח נגרם לו נזק גוף, יש מקום לבחון האם הנזק נגרם בשל רשלנות רפואית. לצורך בחינת רשלנות רפואית יש צורך, כמובן, באיסוף מלוא התיעוד הרפואי הנוגע לניתוח הנדון על מנת לבחון קיומה של רשלנות רפואית בשלבים שלפני הניתוח, בעת ביצוע הניתוח ו/או במעקב שאחריו.

רשלנות במהלך טיפולי שיניים

תביעות רבות הנדונות בבית המשפט עוסקות במקרי רשלנות רפואית בזמן טיפול שיניים אשר גרמו לנכויות קשותהן בתחום הנוירולוגי והן בתחום הנפשי ובמקרים מסויימים אף למוות. פעולות רפואיות פשוטות ושגרתיות כגון: עקירת שן, סתימה, החדרת שתלים או זריקת הרדמה עלולות להסתיים בנזק הר אסון ועל כן , יש ליתן את הדעת אודות רשלנויות אפשריות שבדרך...

ניתוחי לייזר להסרת משקפיים – מתי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?

כיום, עם התרבות המכונים לניתוחי לייזר להסרת משקפיים גוברת גם התחרות בשוק ולעיתים מסתמנת תחרות לא הוגנת בעליל הבאה לידי ביטוי בהפצת נתונים חסרים ופרסום שקרי. כך, ישנם מכונים המפריחים הבטחות להצלחת אי אלו ניתוחים למטופלים פוטנציאלים, בעוד הבטחות אלו מתחוורות כחסרות בסיס ומסבות נזק רב.

רשלנות רפואית בטיפולי פוריות

במאמר זה נבחן אימתי כשלים שונים סביב טיפולי פוריות כדומה מהווים עילה לתביעת רשלנות רפואית.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי