פורסם ב 19/8/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

                 יעוץ מקצועי – כבר מהרגע הראשון
 
חשוב ביותר, אפילו מהותי, לקבל יעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. אדם אשר נמצא ברגע של משבר, הוא מבולבל, נבוך, כועס ורוגז. על כל אלה, יש להוסיף את חוסר הידע המשפטי ביחס לזכויותיו וחובותיו מה מגיע לו, מה המחויבויות שלו. כיצד לפעול, האם לפעול. מה לעשות. אילו צעדים לבצע, היכן להניח לדברים להתנהל, ומהם ההשלכות המשפטיות של כל הפעולות שהוא מבצע או לא מבצע.
חוסר הידע מוסיף לרמת החרדה והחששות והמתח גדול.
כאן, נכנסים פעמים רבות כל היועצים למיניהם שמסתובבים סביבנו. חברים, מכרים, שכנים, בני משפחה, כאלה שכבר עברו משבר כזה או אחר, כאלה שנמצאים בעיצומו של משבר, וכל אחד מהם מנדב עצות בשפע, מניסיונו שלו, הכול מתוך מטרה לסייע לזה שנמצא בצרה.
גם בליל העצות "על הדרך" מוסיף לחוסר הוודאות והבלבול ואותו אדם עלול לבצע פעולות אשר עשויות לפגוע בו במשך התהליך.
כך למשל, גברים רבים, פותחים על דעת עצמם תיק בביה"ד הרבני, מתוך כוונה להקדים את תביעותיה של האישה בביהמ"ש, כאשר הם סבורים כי עצם ההקדמה תביא להם תועלת. ואולם, פעמים רבות, פתיחת התיק הינה פעולה שגויה אשר לא זו בלבד שאין בה כל יתרון, אלא היא אף עלולה להוות חיסרון גדול. הכול, אבל הכול, תלוי בנסיבותיו של המקרה הספציפי.
אדם מן היישוב אינו יכול לדעת כיצד לפעול. אין לו את הידע המשפטי והניסיון כדי לקבל החלטה כזו או אחרת. את אלו יכול לקבל עו"ד מקצועי בתחום.
לעורך הדין, יש את הידע ואת הניסיון כדי לספק לאותו אדם בצרה, כלים לקבל החלטה צלולה וברורה, לעשות לו סדר במחשבות.
לפיכך, הואיל ולכל פעולה השלכות משפטיות, אל לו לאדם לבצע פעולות בטרם הוא מקבל ייעוץ מקצועי וענייני, כבר בראשית הדרך.
 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

גם ללא מגורים משותפים, הנכם יכולים להיות מוכרים כידועים בציבור

הדעת נותנת כי בני זוג המתגוררים תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף, למעשה כזוג נשוי, הוא זה אשר יוכר גם כידוע בציבור. וכך גם הוראות חוק שונות, המקנות זכויות לבני זוג ידועים בציבור (למשל חוק הירושה) כוללות בהגדרה שלהם תנאי של מגורים משותפים. ואולם, לא תמיד כך הם פני הדברים ובפועל

הענקת מתנה/כספים לאחר המוות - אך ורק בדרך של צוואה

על פי החוק במדינתנו, הדרך הבלעדית לחלק רכוש לאחר המוות, הינה על דרך של צוואה בלבד. אדם אשר מבטיח או מתחייב כי לאחר מותו, הכספים יועברו למאן דהוא, הבטחה זו אין לה כל תוקף. כך גם, אם אדם שומר כספים לטובת אחר, כדי שאלה יעברו לאחר אחרי מותו, גם אז, אם אותו אדם אינו נותן הוראה מפורשת בענין זה בצוואה, הרי שאין לכוונתו כל תוקף ואי אפשר לקיימה

פיצויים בגין הפרה של חוזה נישואין. היש דבר כזה? ומה זה אומר?

ובכן, יותר ויותר מתחילים בתי המשפט להכיר בנזקים שונים אשר נגרמו למי מהצדדים הנשואים כתוצאה מהתנהגותו הפוגענית של הצד השני, ואף פוסקים פיצויים כספיים לטובת הצד הנפגע. וודאי שלא בכל מצב, ולא באופן שגרתי, שכן חיי הנישואין סבוכים, רצופים בעליות ומורדות ובני הזוג עצמם הינם אנשים בוגרים ועצמאיים ועליהם לקבל אחריות על התוצאות הנובעות מהמעשים שלהם.

מזונות ילדים – מי יקבע? בית המשפט או בית הדין הרבני?

הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי