פורסם ב 6/8/2011 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

לא די באימוץ בפועל של ילד, כדי שיזכה בירושת ההורים המאמצים.  בימים אלה, דחה ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ את עתירתו של אדם, אשר ננטש על ידי הוריו וגדל אצל סבו וסבתו, כבנם לכל דבר וענין, לזכות בירושתם, ככל יתר ילדיהם. למעשה, בקביעתו, חזר ביהמ"ש על הוראות החוק הברורות בענין זה.

החוק בארץ קובע כי רק מי שאומץ כדין, והדגש הוא אימוץ כדין, כחוק, אזי הוא זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. הפסיקה והספרות המקצועית מדגישים, כי בהעדר צו אימוץ רשמי, פורמלי, לא נוצר קשר של אימוץ לפי הדין הישראלי.

הוראת חוק זו נידונה פעמים רבות במשפט הישראלי, נוכח היות מדינת ישראל מדינת עלייה, ומשפחות רבות הגיעו ארצה ורשמו כילדיהם גם את מי שלא היה בהכרח הילד הביולוגי, אלא כזה שהם גידלו אותו, כל משפחה לפי נסיבותיה. כך נוצר מצב, כי על פי רישומי משרד הפנים, הילד הינו בנם של אותם הורים שגידלו אותו, ואולם לצורך צו ירושה, למשל, הוא אינו זכאי לרשת. בתי המשפט חזרו והדגישו, לאורך השנים, כי גם אם יחסי הקרבה בין הצדדים היו כבן להוריו, ואף אם הדבר נמשך על פני תקופה ארוכה – לא קמות זכויות ירושה אלא אם כן נעשתה פעולה של אימוץ כדין.

ומדוע הדברים כה חשובים ומהותיים? הואיל ואימוץ כדין, יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקיימות בין הורים ובין ילדיהם ומשפיע גם על זכויות הילדים האחרים, הטבעיים. האימוץ מפקיע סופית את זכויות ההורים הטבעיים לגבי הילד וזכויות הילד מהם. האימוץ איננו מצטמצם בכך שמשפחה מגדלת ילד שאיננו ילדה הטבעי. לאימוץ משמעות מפליגה יותר, הבאה לידי ביטוי בכך שהמשפחה המאמצת מחליפה את המשפחה הטבעית לכל דבר.
במקרה האחרון שהובא לפני ביהמ"ש למשפחה בראשל"צ, דובר בתובע, שנולד בתימן וננטש ע"י אמו, אומץ ע"י סביו, ואלה גידלו אותו כבנם. משעלו הסבים והתובע לארץ, נרשם התובע כבנם במרשם האוכלוסין. משנפטרו הסבים, הגישו ילדיהם הביולוגיים בקשה לצו ירושה אולם הדירו את התובע, הבן המאומץ, מן הירושה. יצויין כי חלק מהילדים העבירו לו מיוזמתם והסכמתם את חלקו בירושה.
 

טענתו של התובע כי די באימוץ בפועל, כדי לזכותובחלק בירושה, נדחתה וביהמ"ש קבע, כי ע"פ ההלכה, אין די באימוץ בפועל שכן המדובר בקביעת מעמד מהותית שיש בה כדי להשפיע על זכויותיהם של האחים האחרים.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

בן הזוג שלך הינו שותף אוטומטי בזכויותיך

מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?

משמורת משותפת על ילדים - כיצד?

קיימות מחלוקות בין מלומדים, עורכי דין וגורמים טיפוליים בכל הנוגע למושג משמורת משותפת, כמו גם לשאלה האם משמורת משותפת עדיפה ו/או טובה לילדים או שמא אף עלולה להזיק להם.  משמורת משותפת אינה מושג טכני ואין היא נוגעת לכמות ו/או הזמן בו מצויים הילדים אצל מי מההורים. המהות של משמורת משותפת, היא דווקא בשיתוף הפעולה בין ההורים ומידת המעורבות של כל אחד מהם בתכנים השונים של חיי הילדים.

ידועים בציבור יורשים את בני זוגם אף אם ערכו הסכם ממון ביניהם

האם הסכם ממון שנערך בין בני הזוג ובו קבעו הפרדה רכושית, כך שכל צד נותר עם הרכוש הרשום על שמו ולצד השני אין בו חלק - האם אין זה מספק? הרי ההסכם נערך על מנת שכל צד "יישן בשקט" וידע היכן עומדים הדברים. האם העובדה שנערך ונחתם הסכם ממון, מגן על בני הזוג גם לאחר פטירת אחד מהם? לא ולא! הסכם הממון נועד להבהיר את חלוקת הרכוש בין הצדדים. מה שייך למי, כך שבמקרה של פרידה, כל צד לוקח עמו את הרכוש השייך לו, ואין ויכוח. הדברים ברורים. ואולם, אם תוך כדי החיים המשותפים, אחד מבני הזוג הולך לעולמו, אזי בן זוגו יורש אותו,

יעוץ מקצועי – כבר מהרגע הראשון

חשוב ביותר, אפילו מהותי, לקבל יעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. אדם אשר נמצא ברגע של משבר, הוא מבולבל, נבוך, כועס ורוגז. על כל אלה, יש להוסיף את חוסר הידע המשפטי ביחס לזכויותיו וחובותיו מה מגיע לו, מה המחויבויות שלו. כיצד לפעול, האם לפעול. מה לעשות. אילו צעדים לבצע, היכן להניח לדברים להתנהל, ומהם ההשלכות המשפטיות של כל הפעולות שהוא מבצע או לא מבצע. חוסר הידע מוסיף לרמת החרדה והחששות והמתח גדול.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי