פורסם ב 2/11/2011 ע"י עו"ד דיאנה רוזנבוים

תיווך במקרקעין
 
"ניסינו למכור מגרש וקרוב משפחה סייע לנו למצוא קונה. עכשיו קרוב המשפחה מבקש מאיתנו דמי תיווך בשווי אלפי שקלים. כמובן שלא חתמנו על שום מסמך שמחייב אותנו בתשלום וחשבנו שהוא פשוט עושה לנו טובה. אבל הוא, מצדו, טוען שהשקיע זמן ומאמץ ובאמת הביא לנו קונה. האם בכל זאת צריך לשלם לו? מה עושים?"

מקרים מעין אלה, בהם אדם עושה עסקת אקראי, ומבקש תשלום עבורה, הנם נפוצים למדי. וכך שכיחות הן השאלות המתעוררות אצל אותו מוכר או קונה שנעזר בשירותי אדם כאמור.

 
מה אומר הדין?
 

סוגיית דמי התיווך בגין עסקת מקרקעין מוסדרת בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו – 1996 ובתקנות המתווכים במקרקעין, תשנ"ז- 1997 שהותקנו מכוחו.

סעיף 14 לחוק המתווכים קובע כי על מנת שלמתווך תתגבש זכות לגבות דמי תיווך מלקוחו, צריכים להתקיים שלושה תנאים מקדמיים מצטברים:

 
  1. מדובר באדם שהנו בעל רישיון לעסוק בתיווך במועד הרלוונטי לעסקה (או מי שקיבל פטור מרישיון כאמור, על פי החוק);
  2. הלקוח חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו פרטים מסוימים;
  3. הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם בכתב;
 
נדון בתנאים אלה אחד לאחד:
 
א. מיהו בעל רישיון לעסוק בתיווך?
 

סעיף 5 לחוק המתווכים קובע כי רשאי לקבל רישיון של מתווך במקרקעין מי שהוא:

(1) אזרח או תושב של מדינת ישראל או שהוא תושב חוץ שניתן לו היתר כדין לעבוד בישראל;

(2) בן 18 ומעלה;
(3) אינו פושט רגל;

(4) לא הורשע בביצוע עבירה שיש עמה קלון בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה;

(5) אם הוטל עליו מאסר, לרבות בעבירה שאין עמה קלון, הוא סיים לרצותו לפחות שלוש שנים לפני הגשת הבקשה כאמור;

(6) הוא עמד בהצלחה בבחינה לקראת קבלת רישיון תיווך במקרקעין .

 
ב. אילו פרטים חייבים להיות כלולים בהזמנה בכתב?
 
בהזמנה בכתב ייכללו, לכל הפחות, הפרטים הבאים:
 

(1)  שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;

(2)  סוג העסקה עבורה מתבקשת פעולת תיווך, כגון: שכירות או מכירה;

(3)  תיאור הנכס נושא פעולת התיווך;
(4)  מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב;

(5)  הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי תיווך מוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר כולל מס ערך מוסף.

 
ג. מהו ה"גורם היעיל" להתקשרות הצדדים בעסקה?

השאלה הזו נוטה להיות מורכבת יותר מכפי שהיא נראית בתחילה.

המקרה הפשוט הוא מקרה בו מתווך קישר בין שני צדדים לעסקה ואכן נכרת ביניהם חוזה לביצוע עסקה במקרקעין. אך מה קורה כאשר היה מעורב גורם נוסף, כגון מתווך אחר? מה קורה כאשר במהלך המשא והמתן בין הצדדים נתגלעו מחלוקות ואדם אחר סייע ליישב אותן?

שאלות אלה ורבות אחרות יתבררו על ידי בית המשפט בכל מקרה לגופו ולנסיבותיו הסובייקטיביות, כאשר הכלל המנחה בפסיקת בתי המשפט הוא שמתווך יחשב כ"גורם יעיל" בקשירת העסקה כאשר ישנו קשר סיבתי עובדתי בין פעילותו לבין מימוש העסקה. כלומר, אין זה מספיק שהמתווך יהיהגורם מסוים בשרשרת הנסיבות שהובילו לכריתת העסקה, אלא עליו להיות "הגורם היעיל".

 
מה אומר הדין לגבי סוגיית הבלעדיות?
 

סעיף 9(ב) לחוק קובע כי מתווך במקרקעין רשאי להסכים עם לקוח בדבר מתן עסקה מסוימת לטיפולו הבלעדי ובלבד שמתן הבלעדיות ותקופתה יאושרו בחתימת הלקוח.

ס"ק (ג) מוסיף וקובע כי אם ניתנה למתווך במקרקעין בלעדיות לעניין דירה ולא נקבעה תקופת הבלעדיות, הרי שתקופת הבלעדיות תפקע תוך 30 יום מהמועד שבו חתם הלקוח על ההזמנה.

"דירה" לעניין סעיף זה מוגדרת כחדר, מבנה או מערכת חדרים שנועדו למגורים או המשמשים בפועל למגורים, ולרבות חדר, מבנה או מערכת חדרים כאמור שיוקמו או ייבנו בעתיד.

מה קורה כאשר נחתם הסכם בלעדיות, אבל העסקה יצאה אל הפועל בסיועו של גורם אחר או ללא קשר למתווך?

החוק מאד ברור בסוגיה זו, וקובע כי "מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו בסעיף 9(ד) לחוק, חזקה שהיה הגורם היעיל לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות."

כלומר, במקרה כזה מגיעים למתווך דמי התיווך!

יצוין כי במהלך תקופת הבלעדיות על המתווך מוטלת חובה לבצע פעולות שמטרתן תיווך במקרקעין (כלומר, פעולות שיווק).

אם ניתנה למתווך במקרקעין בלעדיות לעניין מקרקעין המוצעים למכירה על ידי מוכר שלא במהלך עסקיו, יחולו, גם הוראות אלה:

(1)  תקופת הבלעדיות, למעט לעניין דירה, לא תעלה על שנה אחת מהיום שבו חתם הלקוח על ההזמנה; לא קבעו הצדדים בכתב את משך תקופת הבלעדיות, תסתיים הבלעדיות בתום תשעה חודשים מיום ההזמנה;

(2) תקופת הבלעדיות לעניין דירה לא תעלה על שישה חודשים מיום ההזמנה.

כמו כן, חשוב לדעת שתקופת הבלעדיות תפקע במקרים מסוימים בתום שליש מתקופת הבלעדיות אם המתווך במקרקעין לא ביצע, עד לאותו מועד, את פעולות השיווק שנקבעו.

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

דיני מקרקעין - רכישת מגרש בעיני החוק

המיסים המוטלים על הרוכש והמוכר של מקרקעין מעוגנים בחוק מיסוי מקרקעין, בחלוף השנים עבר החוק תיקונים ושינויים רבים, על מנת להתאימו למציאות הכלכלית והנדל"נית העכשווית - סיקור מיוחד בנושא.

מהו פיצול נחלה לפי החלטה 1155?

החלטה 1155 של מינהל מקרקעי ישראל אודות פיצול נחלה קובעת למעשה שניתן להפריד מגרש מנחלה - על ההשלכות המשפטיות השונות בעניין וכיצד פיצול נחלה יכול לסייע בעצם לשוק הדיור ולבעלי הנחלות בפועל?

תרומתו של עו"ד בעת מכירת נכס

בואו נאמר לרגע, אם תצליחו לדמיין זאת, שהייתם מואשמים בחשד כלשהו לפשע ע"י המשטרה והייתם מגיעים לבית המשפט, לא הייתם הולכים ללא עו"ד טוב נכון? כך גם כשמתכוונים למכור נכס נדל"ן, עסקת נדל"ן היא אחת העסקאות החשובות שתעשו בחיים שלכם וישנן השלכות רבות לעסקה כזו הטומנות בחובן סכנות רבות שרק עו"ד טוב יוכל לזהות. חשוב מאוד להיעזר בעו"ד לענייני נדל"ן השולט בחומר ומכיר את החוקים השונים הקשורים למכירה ורכישה של  נדל"ן כאת כף ידו.

עו"ד מקרקעין - חשיבותו הגדולה בשנת 2020

תחום הנדל"ן בישראל בשנת 2020 נחשב סבוך ומורכב מתמיד, ועל מנת להבטיח כי אכן בחנו את ההשקעה מכל היבטיה וכדי להימנע מסיבוכים מיותרים, חשוב להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי