פורסם ב 12/6/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר

 אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו כפי שניכתב בצוואה שכתב.

ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, הנה מקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט: אשה מבוגרת נפטרה והותירה אחריה רכוש. לאותה אשה בן יחיד ומטבע הדברים וגם החוק, רכושה עובר באופן ישיר לבנה. ואולם, הבן נפטר כשנתיים לפני אמו. אותו בן הותיר אחריו 3 ילדים, 2 ילדות מנישואיו הראשונים וילד 1 מנישואיו השניים. אותו בן אף ערך צוואה בה הוריש את כל רכושו אך ורק לאותו ילד מנישואיו השניים. ביהמ"ש קבע כי רכושה של האם, הסבתא, יחולק בין 3 הנכדים בחלקים שווים ביניהם, היינו לכל הילדים, גם מהנישואין הראשונים וגם מהשניים. אמו של הילד מנישואין שניים הגישה ערעור והסתמכה על צוואתו של בעלה המנוח, כי הוא מבקש להוריש את כל רכושו רק לילד שנולד לו אחרון, ילדם המשותף. ביהמ"ש לא התבלבל ודחה את הערעור.

על פי חוק הירושה, חלקו של מי שנפטר לפני המצווה, יחולק בין כל צאצאיו של מי שנפטר, וביניהם בלבד. ישאל השואל, אם כך, מה הועילה הצוואה של הבן שנפטר? הרי זה כאילו לא ערך צוואה כלל? לא ולא! הצוואה תקפה לכל רכושו של הבן אותו צבר במהלך כל חייו ועד לרגע פטירתו. הבן לא זכה לקבל בעצמו את הרכוש של אמו, שכן הוא נפטר עוד לפניה.

והחוק קובע כי תחתיו ובמקומו, באים כל ילדיו. הרכוש של אמו, כלל לא נכנס לתוך הצוואה של הבן. הוא עדיין לא קיבל את הרכוש, גם לא כאשר נפטר. לכן, הצוואה אינה רלוונטית. החוק קובע באופן ברור ומפורש, כי מצווה שמוריש לילדיו, ומי מילדיו נפטר לפניו, אזי חלקו עובר לצאצאיו באופן ישיר ללא עוררין. לפיכך, במקרה זה, זכו 2 הילדות מהנישואין הראשונים וגם הילד מהנישואין השניים, 1/3 כל אחד מהם, ברכוש של הסבתא שנפטרה.

עוד בנושא: על מה צריך לתת את הדעת כאשר עורכים צוואה

 

מחפש עורך דין?
קבל הכוונה אישית

עוד כתבות בנושא

על הליך התנגדות לצוואה

רוב ההליכים המשפטיים בתחום הירושה, המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה עוסקים בהגשת התנגדויות לצוואה על ידי יורשים שונים

מיהו הידוע בציבור? היש הגדרה ברורה?

בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה? ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.

אסטרטגיה נכונה היא שם המשחק

כאשר אינך מצליח להשיג את המטרה שלך ב"דרך המלך", היינו באמצעים הפשוטים והסטנדרטיים, הפתרון יגיע בדרך כלל ממקום אחר ובלתי צפוי. במצב דברים בו אדם מתעקש להמשיך בדרכו ולוחץ באותו כיוון, הוא ייתקל בקיר ויינזק. אז, גם, ככל שהזמן חולף, הנזק הולך ומתגבר וכך גם משאבי הנפש הולכים ואוזלים. אז מה עושים? ראשית,

בגדת בבן/בת הזוג - האם תשלם/מי על כך?

מסתבר שלבגידה לא בהכרח יש השלכות משפטיות, והדבר תלוי רבות היכן מנהלים את הסכסוך, בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. עם זאת, בשנים האחרונות, גם בית הדין הרבני מוגבל בהחלטות שלו, בעקבות ביקורת של בג"צ. ראו להלן פסק דין תקדימי אשר קבע כי אף אם במקרים מסויימים ניתן לראות באחד מבני הזוג כנושא באחריות גדולה יותר לפירוק התא המשפחתי, עדיין אין בכך כדי להצדיק פגיעה בזכויותיו הכלכליות והרכושיות.

מחפש עורך דין?
קבל ייעוץ אישי