פורסם ב 12/6/2009 ע"י עורכת דין סיגל מוסקוביץ-בכר
אדם עורך צוואה והולך לישון בשקט כשהוא בטוח לחלוטין כי הוראותיו אשר כל כך הקפיד לחשוב עליהם ולרשום אותם באופן ברור ומפורש – יקוימו לאחר פטירתו כפי שניכתב בצוואה שכתב.
ובכן, בדרך כלל, אם אין בעיות מיוחדות, אכן כך הם פני הדברים. ואולם, הנה מקרה שהתרחש לאחרונה והגיע לכתלי בית המשפט: אשה מבוגרת נפטרה והותירה אחריה רכוש. לאותה אשה בן יחיד ומטבע הדברים וגם החוק, רכושה עובר באופן ישיר לבנה. ואולם, הבן נפטר כשנתיים לפני אמו. אותו בן הותיר אחריו 3 ילדים, 2 ילדות מנישואיו הראשונים וילד 1 מנישואיו השניים. אותו בן אף ערך צוואה בה הוריש את כל רכושו אך ורק לאותו ילד מנישואיו השניים. ביהמ"ש קבע כי רכושה של האם, הסבתא, יחולק בין 3 הנכדים בחלקים שווים ביניהם, היינו לכל הילדים, גם מהנישואין הראשונים וגם מהשניים. אמו של הילד מנישואין שניים הגישה ערעור והסתמכה על צוואתו של בעלה המנוח, כי הוא מבקש להוריש את כל רכושו רק לילד שנולד לו אחרון, ילדם המשותף. ביהמ"ש לא התבלבל ודחה את הערעור.
על פי חוק הירושה, חלקו של מי שנפטר לפני המצווה, יחולק בין כל צאצאיו של מי שנפטר, וביניהם בלבד. ישאל השואל, אם כך, מה הועילה הצוואה של הבן שנפטר? הרי זה כאילו לא ערך צוואה כלל? לא ולא! הצוואה תקפה לכל רכושו של הבן אותו צבר במהלך כל חייו ועד לרגע פטירתו. הבן לא זכה לקבל בעצמו את הרכוש של אמו, שכן הוא נפטר עוד לפניה.
והחוק קובע כי תחתיו ובמקומו, באים כל ילדיו. הרכוש של אמו, כלל לא נכנס לתוך הצוואה של הבן. הוא עדיין לא קיבל את הרכוש, גם לא כאשר נפטר. לכן, הצוואה אינה רלוונטית. החוק קובע באופן ברור ומפורש, כי מצווה שמוריש לילדיו, ומי מילדיו נפטר לפניו, אזי חלקו עובר לצאצאיו באופן ישיר ללא עוררין. לפיכך, במקרה זה, זכו 2 הילדות מהנישואין הראשונים וגם הילד מהנישואין השניים, 1/3 כל אחד מהם, ברכוש של הסבתא שנפטרה.
עוד בנושא: על מה צריך לתת את הדעת כאשר עורכים צוואה
|
|
סיקור מקצועי מיוחד בנושא מזונות ילדים, החשיבות הגדולה והמשמעותית שבהם, הצרכים ההכרחיים השונים, טווח הגילאים הנדרש לתשלום, החוק בנושא ועוד.
מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו? בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?
הפער משמעותי וגבוה ביותר. אין כמעט להשוות בין המזונות הנמוכים ביותר אשר קובע בית הדין הרבני עבור ילדים קטינים לבין אלה אשר קובע בית המשפט האזרחי. ויותר מזה, בית הדין הרבני נוהג להצמיד את הסכום למדד השכירים, אשר אינו משתנה כמעט לאורך השנים, ובכך נשחק הסכום, הנמוך מלכתחילה. לעומתו, בית המשפט מצמיד את סכום המזונות למדד המחירים לצרכן ובכך מותיר את הסכום עדכני. אין איפוא, פלא, כי כל אחד מהצדדים, הבעל והאשה ירצה למשוך את הדיון לכיוון שלו.
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
