משרד עו"ד DTKG&G - דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', הינו אחד המשרדים הגדולים והמובילים בישראל בתחום המסים, הנדל"ן, חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ליטיגציה אזרחית, שוק ההון, היי-טק, דיני עבודה דיני הגירה ועוד. המשרד מדורג בדרך קבע על ידי מדריכי הדירוג השונים כמשרד בולט ומוביל בתחומי התמחותו.
עירית שאל/ה:
10/10/2011 ב 22:07
אנחנו עוזבים דירה באמצע חוזה, חודשיים לאחר שחידשנו אותו. בעלת הדירה החליטה להעלות את מחיר השכירות מ-3400 ל-3800. האם היא יכולה לעשות זאת כשבעצם נותרו עוד 10 חודשים עד לתום החוזה הנוכחי? בחוזה רק מצויין שאנחנו מחוייבים למצוא שוכר חלופי, אך לא נכתב דבר לגבי העלאת מחיר השכירות לפני תום תקופת החוזה שנחתם. הבעיה היא שברור לנו ששווי הדירה נמוך מהמחיר החדש אותו היא דורשת, מה שמציב אותנו במלכוד שכן, עד שלא נמצא שוכר חלופי, לא נוכל לעזוב את הדירה.
האם היא רשאית לעשות זאת? האם ישנה דרך לחייב אותה להשאיר את החוזה בתנאיו הנוכחיים עד תום התקופה המקורית, גם לאחר שייכנס לדירה שוכר חדש?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
17/10/2011 ב 06:08
אבל כמובן שיש צורך לבדוק באופן פרטני את נוסח החוזה שעליו חתמתם מול בעלת הבית.
כל הרעיון של הבאת שוכר חלופי, הוא כניסתו במקומכם לחוזה הקיים, באותם תנאים, כי אחרת אין כל הגיון בדבר.
הרי אם בעלת הבית תבקש שכר כפול מהמקובל בשוק, ברור שלא תצליחו למצוא שוכר חלופי, וממילא אם תשארו, השכר שהיא תקבל יהא השכר הנקוב בחוזה ולא שקל אחד יותר.
דברו איתה והסבירו את המצב, כולל את זה שאם ייגרם לכם נזק כספי כתוצאה מהתנהלותה האמורה, היא תיאלץ לשאת בו. (עשויה לקום לכם עילת תביעה, אם כי נסו למצות קודם את אפיק ההדברות).
בהצלחה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
לי שאל/ה:
6/10/2011 ב 13:29
שלום,
רציתי לשאול האם מותר למתווך לגבות שכ"ד של חודש ראשון בשעת החתימה על זכרון הדברים (טרם חתימה על חוזה)?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
16/10/2011 ב 16:38
אמנם מבחינה משפטית, דינו של זכרון דברים כדין חוזה לכל דבר, אבל מאחר ובמציאות חיינו, קורה לא פעם שזכרון דברים לא מבשיל לכדי חוזה ולכדי מימוש העסקה. לפיכך, המלצתי היא להתחשבן עם המתווך עם החתימה על חוזה, כאשר ודאי שהעסקה אכן הבשילה לכדי הסכם שימומש.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מרים שאל/ה:
2/10/2011 ב 20:25
פרטים נוספים :
הגדר כולה בשטח שלי,
גובה הגדר 1.5 מטר מעל קו האפס שלי,
מדובר בבית פרטי,
לא ידוע לי על חוק עזר עירוני.
תודה מראש, מרים
סיגל שאל/ה:
29/9/2011 ב 00:29
אני גרה בבית משותף, מעליי גר אדם שעובד בחברת החשמל ומשתמש במזגן ללא הפסקה. המזגן בן 16 שנים והוא מרעיש לי בחדר השינה ודופק לי בקיר ללא הפסקה. פניתי אליו מספר פעמים בשנתיים האחרונות שלחתי אליו שכניםשידברו איתו . פניתי לתרבות הדיור שידברו איתו . וןהוא אינו מוכן להזיז את המזגן לגג דירתו או להחליף למזגן אחר. אין לי לילה שאני ישנה בו ללא הפרעות!!! אני חולה במחלה קשה ויש לי 75 אחוזי נכות ומתגוררת לבדי . ולכן השכן החצוף מנצל את הדבר.
מה אני יכולה לעשות לפי החק לשכן ?אגב המזגן מותקן במסתור הכביסה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 08:49
במקרה של מפגע רעש הנובע מבתים פרטיים, הגורמים המורשים לטפל בעניין הם: משטרת ישראל, הרשות המקומית (בתנאי שיש חוק עזר עירוני מתאים) או בית משפט אליו תפני בתביעה אזרחית על נזקים שנגרמים לך כתוצאה ממפגע הרעש.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
sharon שאל/ה:
26/9/2011 ב 13:33
שלום רב,
באפריל 2011 הוריי העבירו על שמי את הנכס שלהם- העברה במתנה ללא תמורה.
זאת על מנת שאקבל משכנתא בתמורה לשיעבוד הבית (להוריי לא אושרה משכנתא)
כעת אנו רוצים להסיר את השעבוד ולהחזיר את הנכס ללא תמורה להוריי.
האם ניתן לבצע שוב העברה ומה הפרוצדורה.
אודה לתשובה,
שרון
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 10:41
ויש כאן אבל.
העברה ללא תמורה לקרוב משפחה מדרגה ראשונה, עדיין נחשבת למכירה.
זה אומר שלמעבירים יש השלכות במס שבח (הצורך לשלם מס שבח או לנצל פטור - אם מגיע, על פי הנתונים האישיים של המוכר) ולמקבלים יש חיוב במס רכישה (החיוב הוא רק שליש מהמס הרגיל שיחול וזאת בגלל קרבת המשפחה, אבל עדיין יש חיוב).
אם לאחר שקילת שיקולי המסים, אתם רואים שאין לכם בעיה לבצע את ההעברה, לכו על זה.
לתשובה פרטנית יותר באשר לתכנון המס של העסקה המתוכננת, אצטרך לקבל מידע לגבי הנכסים שמכרתם בשנים האחרונות תוך ניצול פטורים במס שבח ו/או מידע לגבי שווי הנכס בעת העברתו הראשונה לעומת השווי שלו כעת, על מנת להעריך את המס הצפוי (במידה ובוחרים שלא לנצל פטורים).
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
דוד שאל/ה:
25/9/2011 ב 16:33
שלום,
אני בעלים במשותף עם 3 אנשים בקרקע.
אחד הבעלים מבקש לפרק את השותפות ואף הגיש תביעה לבימ"ש בעניין.
הבנתי כי בהנחה שלא ניתן לחלק את הקרקע בעין, יימכר המגרש לצג ג', כאשר בד"כ ימונה כונס נכסים.
שאלתי היא, האם ניתן לבקש שעו"ד שלי גם ימונה ככונס או שמא רק מי שהגיש את התביעה ימונה? מהם הקריטריונים להחליט מי יתמנה ככונס?
תודה.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 10:43
הוא השופט הדן בתיק.
ניתן להציע שמות וניתן לנמק את ההצעה, אבל בסופו של דבר השופט הדן בתביעת פירוק השיתוף הוא זה שיקבע את זהות כונס הנכסים. זה יכול להיות מהשמות המוצעים על ידי הצדדים, וזה יכול להיות מתוך רשימת כונסי הנכסים המונחת בפני בית המשפט.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
פאולה שאל/ה:
21/9/2011 ב 13:23
שלום רב!
לדירתי שנמצאת מתחת לגג חדרו מי גשם בחורף האחרון. כשרציתי לתקן את הגג יחד עם השכנים או לבד (רק מה שנמצא מעל דירתי), התברר לי כי הגג שייך לקבלן. פניתי לאותו קבלן גם בטלפון וגם במכתב רשום בבקשה לטפל בבעיה בדחיפות, כי הגשמים עוד מעט מתחילים. טרם קיבלתי תגובה כלשהי חוץ מהבטחה שהוא יבוא ויבדוק מה אפשר לעשות.
שאלתי היא כמה זמן מבחינה משפטית אני חייבת לחכות מרגע שהודעתי לאותו קבלן על הבעיה ולא קיבלתי שום מענה, עד אותו רגע שאתחיל לטפל בבעיה בעצמי- ז"א לשפץ בעצמי, בלי שהוא יוכל לבוא אלי בטענות כי נגעתי ברכושו ללא אישורו. ושאלה שניה האם לאחר שאסיים את השיפוץ, האם יש טעם לתבוע את אותו קבלן על כך שלא טיפל בבעיה.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 11:07
הבעיה הופכת להיות דחופה.
עקרון "הקטנת הנזק" קובע כי את לא אמורה לצפות שייגרמו נזקים גדולים ואז לחייב את הקבלן בכיסויים אלא לתקן את הבעיה כדי לצמצם את הנזק העלול להיגרם, במקרה הזה כתוצאה מחדרית מי הגשמים.
לדעתי, יש לשלוח לקבלן מכתב נוסף ולציין בו בדיוק את התאריך בו את מתכוונת לבצע את התיקון בעצמך, אם עד אז הוא לא יפעל בנדון. נאמר תוך 10ימים ממועד קבלת מכתבך הרשום.
היה והוא אכן לא נענה לבקשתך, ונאלצת לבצע את השיפוץ בעצמך (או בשיתוף יתר דיירי הבניין), בהחלט יש לך עילה לתבוע את הקבלן בגין ההוצאות שהוצאת כדי למנוע נזק רב יותר.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אליעזר שאל/ה:
14/9/2011 ב 22:23
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 11:11
יובל שאל/ה:
13/9/2011 ב 11:02
שלום
ועד הבית מסרב לתת לי גישה למצלמות האבטחה בבניין.
לאור זאת האם אני יכול לבטל צ'ק דחוי שנתתי לוועד ( מיסי וועד ) ?
תודה מראש
יובל
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 11:13
מאחר ודמי ועד הבית משמשים לעניינים רבים מלבד מצלמות האבטחה, ביטול השיק עלול לגרור הליך משפטי נגדך.
מומלץ לפנות לאגודה לתרבות הדיור, למגשר או למפקחת על הבתים המשותפים ליישוב המחלוקת בינך לבין הועד בסוגיית מצלמות האבטחה.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
יעל שאל/ה:
4/9/2011 ב 12:59
שלום,
לפני כמה שנים הוריי קנו דירה ורשמו אותה על שמי.
כיום אני נשוי ורוצה לקנות דירה איך עושים זאת? ומה הם התנאים?
האם אני נפגע בכך שרשומה על שמי דירת הוריי?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 11:16
אין מניעה שתרכוש כמה דירות שתרצה, השאלה היא שאלת מימון.
ברגע שרשומה על שמך דירה, זה אומר שאינך "מחוסר דירה" ולכן לא תוכל להנות ממדרגת המס הנמוכה של מס רכישה, השמורה למי שאין לו דירה, ולא תוכל להנות מהלוואת זכאים של משרד השיכון, הניתנת למי שאין לו דירה ולא היתה לו דירה הרשומה על שמו.
מעבר לכך, לא חלות עליך מגבלות כלשהן ברכישת דירות נוספות. לעומת זאת, כאשר תרצה למכור, ממליצה לך להתייעץ עם עורך דין העוסק בדיני מקרקעין על מנת לבצע תכנון מס נכון כדי לצמצם עלויות עד כמה שניתן מבחינת הדין החל.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
מרים שאל/ה:
29/8/2011 ב 17:52
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
30/9/2011 ב 11:21
דניאל שאל/ה:
17/8/2011 ב 09:02
אני מתגורר בבניין משותף ורכבי החונה בחניין הבניין חשוף למעשי ונדליזם ע"י דיירי הבניין בגלל מיקום החנייה שלי שהיא בצמוד למעבר להולכי רגל למגרש החנייה.
בבניין יש מס' מצלמות אבטחה אך ועד הבית לא נותן לי גישה למצלמות אלו בתענות שוו שהוא לא יודע למי כן יש גישה למצלמות אלו.
ידעתי את הועד פעמים רבות על מעשי הונדליזם שנעשים ברכבי וביקשתי ממנו גישה למצלמות האבטחה בנוסף נושא הגישה למצלמות הועלה בישיבת הועד האחרונה אך דבר לא נעשה.
לפני כשלושה שבועות שלחתי מכתב לועד ובו אני דורש גישה למצלמות האבטח האך הועד בחר להתעלם.
שאלה:
האם עקב התעלמותו ורשלנותו של הועד במתן גישה למצלמות האבטחה, יש לי עילה להגשת תביעה כספית אצל המפקח על הבתים המשותפים בגין הנזק שנגרם לרכבי .
הערה:
אחת ממצלמות האבטחה מתצפתת על רכבי.
תודה מראש
דניאל
יובל שאל/ה:
14/8/2011 ב 12:59
לום
האם אני יכול להציב מצלמה על הקיר החיצוני של הבניין המשותף בו אני מתגורר לטובת מניעת וונדליזם ברכבי ?
המצלמה תתצפת אך ורק על רכבי.
תודה מראש
יובל
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
28/8/2011 ב 07:23
הקיר החיצוני של הבניין הוא רכוש משותף של כל הדיירים.
התקנה של דבר כלשהו (מצלמה, מזגן וכיוב') על הקיר החיצוני מצריכה הסכמה.
נסה לכנס אסיפת דיירים או להחתים את הדיירים על הסכמה.
בהצלחה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
[email protected] שאל/ה:
14/8/2011 ב 08:40
שלום
אני ובעלי רכשנו דירה חודשיים לפני החתונה.
לבעלי יש 33 % מדירה שירש מאביו (3 אחים כל אחד ירש 33%) - לי אין נכסים.
קנינו דירה בס"כ של 830,000 ש"ח והוא נאלץ לשלם מס של 3.5%
על חצי מערך הבית - 14,525 שח.
בדיעבד נודע לנו שאחיו שגם מחזיק ב 33% מערך הבית - לא שילם כלל כאשר רכש את דירתו הראשונה ואף לא בדירה השניה (הוא טרם מכר את הראשונה).
לכן אני מעוניינת לדעת האם דירה בירושה נחשבת כ"נכס" ויש לשלם את המס או שעו"ד שלנו עשה טעות חמורה?
גביש שאל/ה:
12/8/2011 ב 21:40
שלום,
אני מתכננן לרכוש דירת משרדים, בבדיקה שעשיתי בנסח הטאבו רשום בהערות רשם המקרקעין כי נכס זה הוכרז כשכון ציבורי, מה המשמעות של ההערה?
כמו כן הדירה היא בחכירה ע"ש חברה ,הבעלים הוא רשות הפתוח, והחכירה מסתיימת ב2022 מה המשמעות מכך והאם זה אמור להפריע לי כרוכש?
שלום שאל/ה:
8/8/2011 ב 15:47
שלום,
אני גר בשכונה של וילות בראש העין, בסמוך לשכונה הוחלט להקים ע"י הוועדה המקומית 2 כבישים.
בכונתינו להגיש תביעה לוועדה המקומית על ירידת ערך לדירותינו.
* ברצוני לקבל אינפורמציה על האפשרויות העומדות לפננינו.
* אשמח לקבל הצעות להגשת תביעה מעו"ד בעלי נסיון.
נ.ב מדובר בעשרות יחידות
בברכה שלום
ירון שאל/ה:
8/8/2011 ב 14:25
שלום אני מעוניין לתבוע את וועד הבית בו אני מתגורר.
1 – האם אני יכול לתבוע את וועד הבית בבית משפט לתביעות קטנות ?
אני מעוניין בתביעה כספית ובתביעת עשה.
2 – האם בכתב התביעה עלי לרשום כנתבע את של וועד הבית של הבניין או רק וועד הבית ?
עליי לציין שאיני מעוניין לתבוע אישית את מי שמכהן כוועד הבית של הבניין.
לשם הסבר:
אופציה א - האם עלי לרשום כנתבע: ישראל ישראלי ,וועד הבית ,כתובת
או
אופציה ב - האם עלי לרשום כנתבע: וועד הבית ,כתובת
תודה מראש
ירון
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
28/8/2011 ב 07:25
השאלה מה עילת התביעה שלך.
תיאורטית, אפשר לתבוע בתביעות קטנות, בבית משפט השלום ואצל המפקח על בתים משותפים. אפשר לתבוע אדם באופן אישי וכן בתוקף תפקיד אותו הוא ממלא כועד בית.
הכל תלוי בנסיבות העניין ובלא לדעת את פרטי המקרה, לא אוכל לתת עצה מדויקת יותר.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
shuka שאל/ה:
3/8/2011 ב 11:51
שלום
ברשותי קרקע חקלאית פרטית הרשומה בטאבו, במידה וברצוני לחלקה לכמה תת חלקות על מנת שאוכל למכור כל תת חלקה לאדם נפרד אך איני רוצה לעשות פרצלציה כל כיון שהובהר לי שפרצלציה לחלקות נפרדות כרוכה בעלות גבוהה וכן הפקעה מצד הרשויות, אילו פתרונות קיימים?
הסכם שיתוף?
תודה
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
28/8/2011 ב 07:58
אמנון שאל/ה:
3/8/2011 ב 11:33
להורים שלי יש דירה והם השכירו אותה למישהו שלא שילם שכירות הם רוצים עכשיו לתבוע את השכירות אבל הם לא יכולים לטפל בתביעה ורוצים שאני אטפל בה כי אני דאגתי לניהול כל מה שקשור בדירה. האם הם יכולים לתת לי ייפוי כוח ואוכל להגיש את התביעה בשמם? תודה רבה אמנון
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
28/8/2011 ב 07:14
יפויי כוח נוטריוני יאפשר לך לבצע פעולות משפטיות שונות בשם הוריך, בעיקר מחוץ לכתלי בית המשפט.
לדעתי, תדאג שהוריך יחתמו בעצמם על כתב התביעה ותדאג שייפו את כוחו של עורך דין לצורך ייצוג בבית המשפט. הדבר נכון יותר וקל יותר שכן במרבית המקרים אין אפשרות ייצוג בבית משפט על ידי מי שאינו עורך דין ואינו בעל הזכות בעצמו.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום שאל/ה:
27/7/2011 ב 16:19
קניתי דירה לפני יותר מ-4 שנים שלמתי למוכר את הכסף, לאחר מכן התברר כי המוכר חייב כסף למינהל מקרקעי ישראל (כ 150000 ש"ח).
מיותר לציין כי בחוזה רשום שהמוכר מתחייב למסור את הדירה נקיה מחובות.
השאלה הנשאלת:
האם לתבוע את המוכר? ו/או לתבוע את עורך הדין של המוכר? ו/או לתבוע את עורך הדין שלי?
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
27/7/2011 ב 23:43
הוא התחייב להעביר אליך דירה ללא חובות והיה עליו לעשות כן. לפיכך תוכל לתבוע אותו במלוא סכום החוב והנזקים הממוניים האחרים שנגרמו לך.
האם דבר קיומו של החוב היה ידוע בזמן החתימה על ההסכם? האם נשאר סכום כסף בנאמנות אצל עו"ד המוכר שממנו ניתן לקזז את החוב הזה? האם ניתן להעביר את החוב לנכס הבא של המוכר?
עילת תביעה נגד מי מעורכי הדין יכולה לקום במקרה של התרשלות בביצוע תפקידם. מאחר ואין לי שום מידע לגבי האופן בו פעלו עורכי הדין, לא אוכל לענות לשאלה אם יש עילה נגד מי מהם.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
שלום
8/8/2011 ב 16:02
ירון שאל/ה:
27/7/2011 ב 10:07
שלום
אני גר בבניין משתוף .
במשך תקופה ארוכה רכבי , החונה בחניית הבניין נשרט במזיד ,וצמיגיו נחתכו.
1. קיימות מספר מצלמות בבניין לשמירה על הרכוש המשותף,אך לא ברור בידי מי נתון פיקוח זה.
2. כמו כן אין באפשרותינו להצביע על המזיק ללא ראיה חותכת.
3. במספר במקומות בבניין הוצבו מצלמות לשמירת הרכוש המשותף כגון :חדר אשפה ,חדר כושר והכניסות לבניין.
4. בקשתי מספר פעמים מהוועד גישה למצלמות ובנוסף הצבת מצלמה נוספת בחניה שתגן על כלל הרכבים של דיירי הביניין.
ברצוני לפנות למפקח על הבתים המשותפים לותבוע את וועד הבית.
שאלות:
א – האם אני יכול לתבוע מוועד הבית גישה למצלצות האבטחה בבניין ?
ב – מאחר שוועד הבית מתעלם במקשותי לגישה למצלמות ולהצבת מצלמת הבטחה נוספת בחנייה ,האם אני יכול לתבוע את וועד
הבית על הנזק שנגרם לריכבי ?
תודה מראש
ירון
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
27/7/2011 ב 23:48
לא ברור לי לשם מה הותקנו המצלמות אם הועד אינו מאפשר לעשות שימוש במידע שמתקבל בהן. האם ההחלטה להציב את המצלמות התקבלה באסיפת דיירים ונעשתה בתקציב משותף של הועד (או שהיתה יוזמה פרטית של דייר?)
מכל מקום, אם התנהגות הועד גורמת לך נזק ממוני, בהחלט עשויה להתגבש עילת תביעה נגדו.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
ענבל שאל/ה:
25/7/2011 ב 17:54
בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), סעיף 4.09 (12) מצויין כי ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח ("מרווח" - השטח התחום בין קו הבנין לגבול המגרש) : מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.
שכנה שלי בנתה פרגולה מאבן שאינה חומר קל ובולטת כ-40% אל תוך המרווח. האם בתום 7 שנים מהבניה יחול חוק ההתיישנות ? למי ניתן להתלונן על החריגה מהחוק ?
בתודה מראש, ענבל
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
28/7/2011 ב 00:01
דורון שאל/ה:
24/7/2011 ב 20:05
שלום.האם דייר שגר בשכירות מעל ל-5 שנים נחשב למוגן או משהוא כזה או שאין קשר לזמן השכירות.
ברוך שאל/ה:
14/7/2011 ב 17:41
שלום רב, לפני כשנתיים תבעה אותי בעלת הדירה הקודמת על לכאורה אי תשלום שכ"ד, בהמ"ש הציע פשרה על סך 9000 ש"ח בפריסה ל12 תשלומים. בנוסף היה שם סעיף שאומר שאם איחרתי בתשלום כלשהו ביותר משבוע אזי אני צריך להוסיף 7000 ש"ח קנס. הסכמתי בלית ברירה ושילמתי את כל התשלומים, וגם הרבה לפני הזמן (עד 70 ימים לפני המועד) וחשבתי שסיימתי אבל התברר שלא שולם התשלום ה 12, וזה כי שובר התשלום היה פשוט ללא סכום, ולא ידעתי שאני צריך לרשום בכתב יד את הסכום בעצמי. מהרגע שנודע לי רצתי לשלם את התשלום. אבל עכשיו היא תובעת ממני את ה 7000 ש"ח. פניתי לרשם והסברתי כי זאת טעות בתום לב, אבל תגובת התובעת הייתה כי הסיבה לא רלוונטית. תגובת הרשם הסופית כי אני צריך להביא עוד תגובה תוך 14 יום ואז יקבע דיון וכי כדאי לי "לשקול" את החלטתי לאור תגובת התובעת. מה אני צריך לעשות במקרה זה? האם גם על טעות שנובעת מגילי הצעיר ובתום לב אני צריך לשלם כל כך הרבה? בתודה מראש, ברוך
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
27/7/2011 ב 23:51
לפי תיאורך, עליו אני מסתמכת, ההחלטה היתה מאד ברורה וחד משמעית ולא קיימת אותה כלשונה.
אין מניעה שתסביר כי הדבר נובע מטעות ותבקש מכבוד בית המשפט שישקול לבטל או להפחית את הקנס, לפנים משורת הדין, אבל קח בחשבון שההחלטה נתונה בידי בית המשפט ולמרבה הצער, בהחלט ייתכן שתיאלץ לשלם את הקנס במלואו.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
יורם שאל/ה:
4/7/2011 ב 11:32
שלום רב,
בתהליך שינויי ייעוד הקרקע שבבעלותי (טאבו ולא ממ"י) מחקלאי לפרטי, הפקיעה הרשות המקומית כ - 30% מהשטח לצרכים ציבוריים. בפועל עברו כבר 12 שנה ולא נעשה כל שימוש בקרקע (וככל הידוע לי אין כל תוכניות לשנים הקרובות).
האם אני רשאי לתבוע את השטח המופקע חזרה לבעלותי? מהם התנאים שצריכים להתקיים לשם כך?
תודה רבה.
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
5/7/2011 ב 05:41
מדוע לא נעשה כל שימוש בקרקע? האם הצורך הציבורי שלשמה הופקעה אינו קיים עוד? האם הצורך הציבורי מומש במקרקעין סמוכים וכבר אין סיכוי שימומש במקרקעין שהופקעו ממך? האם קיבלת פיצוי על ההפקעה?
ייתכן שיכולים להתאים לך הקריטריונים הנקובים בסעיף 196 לחוק התכנון והבניה: "מקרקעין שהופקעו לפי חוק זה ללא תשלום פיצויים וייעודם שונה לייעוד שלמענו אין להפקיע ללא תשלום פיצוי, תשלם הוועדה המקומית פיצוים למי שהיה זכאי להם בשעת ההפקעה אילו הייתה ההפקעה מחייבת תשלום פיצויים באותה שעה, או אם רצה בכך, תחזיר את המקרקעין למי שהופקעו ממנו".
אם הסעיף אינו מתאים למקרה שלך מבחינת התשתית העובדתית, ממליצה לאתר את כל המידע הרלוונטי מהרשויות ולפנות לעו"ד המתמחה בדיני מקרקעין לבדיקה פרטנית של העניין.
בברכה,
דיאנה רוזנבוים, עו"ד ונוטריון
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
|
|
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
