משרד עו"ד DTKG&G - דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', הינו אחד המשרדים הגדולים והמובילים בישראל בתחום המסים, הנדל"ן, חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ליטיגציה אזרחית, שוק ההון, היי-טק, דיני עבודה דיני הגירה ועוד. המשרד מדורג בדרך קבע על ידי מדריכי הדירוג השונים כמשרד בולט ומוביל בתחומי התמחותו.
אליה שאל/ה:
25/11/2017 ב 21:54
שלום, לפני חצי שנה רכשתי דירה מורחבת עם היתרים בבניין מאוד ישן. לפני מספר ימים קיבלתי מכתב מהעירייה כי על פי ההיתר, בנוסף להרחבה בדירה היה צריך להבנות גם ממ״ד אשר בפועל לא נבנה מאחר וגם השכן למטה לא בנה אחד ונכון להיום כבר לא ניתן להוציא לבניין היתר חדש. אני נמצאת ממש בין הפטיש לסדן מאחר ולא באמת יכולה לעשות דבר. האם על חריגה כזאת חלה התיישנות? מדובר בהיתר משנת 98 . יכולים היום לתבוע אותי כי בבעלות הקודם מלפני עשרים שנה לא נבנה ממ״ד?
עובד שאל/ה:
21/11/2017 ב 04:03
שלום רב הוריי נפטרו, וירשנו דירה אנחנו 2 אחים, וכן עשינו צו ירושה כעת, רוצים למכור את הדירה אני מתגורר בדירה, ואילו אחי, מתגורר עם אישתו, בדירה מישלו מה קורה לגבי הפטור מתשלום מיסים ? האם אני פטור ממסים ? מה קורה לגבי אחי, שהוא בעל דירה ? בברכה עובד
מרים שאל/ה:
16/11/2017 ב 09:42
בני מכר דירה שבבעלותו, שמושכרת לאישה מבוגרת. בעת מכירת הדירה הוסכם שהקונה תתחיל לקבל את דמי השכירות ברגע שתעביר את התשלום האחרון על הדירה. דמי השכירות שולמו במהלך השנים באופן זה: רוב הסכום שולם ע"י משרד השיכון ישירות לחשבונו של בני. והיתרה שולמה בהו"ק ע"י השוכרת לחשבון הבנק שלנו (ההורים, אנו משלמים את המשכנתא) ברגע שהקונה העבירה את התשלום האחרון, בני הפסיק לקבל את דמי השכירות ממשרד השיכון, אולם, אנו הבחנו שההו"ק ממשיכה להכנס לחשבוננו. מאחר והשוכרת אינה דוברת עברית וקיים גם מרחק גיאוגרפי, פנינו למתווך הדירות אותו העסקנו במהלך השנים בטיפול השוטף בדירה, והוא גם מצא לנו את הקונה, שיפנה לשוכרת שתבטל את ההו"ק, ורצינו להחזיר לה את הכסף שהעבירה בטעות. מדברי המתווך הסתבר לנו שהשוכרת בחרה לעבור לבית אבות, ומאחר שהיא חייבת כסף לקונה של הדירה, אנו מתבקשים (בחוצפתו הוא העביר את הסיפור שלנו לידיעת הקונה) להעביר את הכסף שהועבר לחשבוננו בטעות ישירות לקונה של הדירה. אציין, שאנו לא בעלי הדירה, אלא הבן, הדירה רשומה על שמו . אנו לא מוזכרים בחוזה. איננו מעוניינים להיכנס לסוגייה המשפטית בין הקונה של הדירה והשוכרת. מי אמר שהיא באמת לא שילמה שכירות לקונה? הקונה. והיא טוענת שעל פי החוזה זכויות הקניין בדירה שייכות לה ועל כן אם לא נעביר לה את הכסף הזה משמעו הפרת חוזה. והיא מאיימת בתביעה. אנו מעוניינים להחזיר את הכסף לשוכרת בלבד. (כולה 3000 ש"ח על 5 חודשים, בינתיים היא ביטלה את ההו"ק) במידה ואעביר את הכסף לקונה - מי אמר שהשוכרת לא תתבע אותי מתי שהוא שאחזיר לה את הכספים הנ"ל? אני מדגישה שוב שאיננו בעלי הדירה. האם באמת יש לקונה של הדירה קייס? האם על פי חוק אנו אכן מחוייבים להעביר לקונה את הכסף? מה אם נודיע לקונה שהעברנו כבר את הכסף לשוכרת חזרה? האם אצטרך להוכיח זאת? (ננסה להשיג את השוכרת בדרכים אחרות, המתווך מסרב לתת לנו את הטלפון שלה)
יעך שאל/ה:
29/10/2017 ב 13:04
אחד השכנים בבניין השתלט על שטח משותף לאחר שזייף את חתימות השכנים. השכנים הגישו תלונה במשטרה אבל המשטרה סגרה את התיק "מחוסר עניין לציבור". האם אין חוק במדינה? שכן יכול באמת לעשות דבר כזה בלי שלשכנים תהיה הגנה? מה עוד אפשר לעשות?
חסן מאיה שאל/ה:
8/10/2017 ב 17:12
בחוזה מופיע סעיף כזה: "מס שבח מקרקעין כשיחול ומס רכישה יחולו וישולמו ע"י הקונה". אנחנו הבנו שמדובר במס שבח עתידי ואילו המוכר טוען שאנו חייבים לשלם לו את מס השבח שבידו, על מכירה זו. מי צריך לשלם את מס השבח הזה? תודה
אלעד פרץ שאל/ה:
2/10/2017 ב 11:21
שלום רב. לפני כחצי שנה נכנסנו לבית חדש. לאחרונה, נתגלה סדק בזכוכית באחד החלונות בבית. האם תיקון סדק זה הינו באחריות הקבלן? בתודה רבה.
נורית שאל/ה:
27/9/2017 ב 20:17
בבית אמי בת 91 הותקנה מעלית. היוזמה להקנת המעלית היתה פרטית ולא כוללת את כל דיירי הבית המשותף-ועלויות התקנתה ואחזקתה לא קשורים בועד הבית אלא בועד נפרד שהוקם למטרה זו.אמי שילמה את חלקה בהתקנת המעלית וכך הפכה שותפת לשימוש וגם להוצאות התפעול. עוד בשלב ההתארגנות שקדם לבנית המעלית אמי עזבה את הבית לבית אבות ולאחרונה הושכר לדיירים שאינם משתמשים במעלית ולכן לא מוכנים לשלם את עלות תחזוקתה הנוספת למיסי ועד הבית. אי לכך אמי נדרשת ע"י ועד המעלית לשלם עבור דמי שימוש קבועים מבלי שאי פעם השתמשה במעלית. מה הדין במקרה כזה?
קרן שאל/ה:
25/9/2017 ב 11:32
תיק המתנהל תקופה ארוכה מאוד נסגר מחוסר מעש (תביעה של מאות אלפים), על אף התראות שנשלחו מבעוד מועד מטעם בית המשפט לפני כן אל הצדדים. עורך הדין התעלם מהתראות אלו וכמו כן גם התעלם מלקוחותיו לאורך חודשים ארוכים ולמשך תקופות ארוכות - ולא משיב לפניותיהם. בנוסף, באופן עקבי לא מעוניין עורך הדין להשיב טלפונית (שלא לדבר על פגישה) אלא רק בהודעות ותיכתובות ס.מ.ס, וגם זה מעט מאוד (וזאת לפני סגירת התיק ואף לאחריו לכשנפתח מחדש תחת מספר תיק אחר). קידום הדברים בתיק והתביעה מתנהלים מצידו בעצלתיים ומתבצעים כמעט רק ואם בכלל, לאחר שליחת תיזכורות חיוניות אליו. 1. האם זוהי עילה מוצדקת להחלפתו במינימום (עד אפס) תשלום שכר טירחתו (המבוסס לפי חוזה אך ורק על אחוזים ממה שהיה ואם בכלל היה נפסק בסוף בתיק) ? 2. האם זוהי עילה מוצדקת לפנייה ללשכת האתיקה של עורכי הדין בגינו ? תודה מראש על כל התשובות!
אילן שאל/ה:
24/8/2017 ב 12:08
שלום. קניתי דירת מגורים הממוקמת בבית משותף אי שם בארץ, ובשומת נכס מקרקעין שערך הבנק נכתב, כי "השטח הרשום ושרטוט הדירה בתשריט הבית המשותף אינו תואם את המאושר בהיתר ולא את הבנוי בפועל". יצוין, כי ניתן להראות בקלות רבה כי מדובר בתשריט שגוי שאינו משקף נכונה את התמונה במציאות. מהו אפוא ההליך המתאים לביצוע ההתאמה הנדרשת (ושאגב, מתן המשכנתה עומד ותלוי בה)? נ.ב חשבתי על פנייה למפקח על רישום הבתים המשותפים בבקשה לתיקון צו רישום, אך אולי ישנו הליך פשוט יותר (או זול יותר) לנסותו תחילה, לתגובתך אודה. מצ"ב שומת הנכס והתשריט, בברכה.
פוקס יונתן שאל/ה:
12/8/2017 ב 16:45
אולג
26/3/2018 ב 15:33
הי, תוכל לראות את הכללים לחישוב מס הרכישה כאן https://www.misim.gov.il/svsimurechisha/frmFirstPage.aspx?cur=1 או תתיעץ עם עורכי דין שמתמחים לעקאות נדל"ן. אני יכול להמליץ על עורכת דין שלנו שעשינו אצלה כמה עסקאות גם לקנייה וגם למכירה של דירה. המשרד שלהם נמצא בבאר שבע (לא יודע אם זה מתאים לך. תראה את הקישור.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
אוסי שאל/ה:
13/6/2017 ב 01:13
אנחנו מספר שכנים בבניין, הוצאנו שינוי תב"ע ורשיון בניה לתוספת עמודה לדירותינו. אנו נמצאים בסיום השלד של התוספות. השכן מעוניין למכור לנו את התוספת שלו, מה ההשלכות של הרכישה מבחינת טאבו, מס רכישה ( לנו - הרוכשים הפוטנציאלים יש רק דירה אחת ברשותינו) מס שבח מקרקעין והיטל השבחה ואולי עוד ענינים אחרים שאנחנו לא מודעים אליהם ? בתודה מראש.
יניב שאל/ה:
11/6/2017 ב 17:05
שלום, רציתי לברר סיכונים וזכויות לתיקון נזק במקרה של רכישה של בית שניזוק ע"י גורם חיצוני. ראיתי דירה שהיתה שייכת לאישה מבוגרת שהלכה לעולמה לפני כשנה. מאז שנפטרה האישה נבנה ליד הבית בניין רב קומות, בעקבות הבנייה של הבננין רב הקומות נוצרו נזקים לביתת סדקים בתקרה וברצפהת כנראה בעקבות הקידוחים. יורשי האישה מעוניינים כעת למכור את הדירה. אני מעוניין לדעת כיצד בתור רוכש אפשרי לדירה אני יכול להגן על עצמי ולשמור את זכות התביעה לתיקון מהקבלן של הבניין רב הקומות? הרי הנזק לדירה נגרם לפני ביצוע הרכישה, והבית לכאורה נמכר כמו-שהוא..
דלית שאל/ה:
11/6/2017 ב 02:04
שלום רב, בעלי נפטר לפני כחודש. לפני כחצי שנה, בעלי העביר ללא תמורה את חלקו (50%) בדירה שירש מהוריו, לבת שלנו ולבעלה (את החצי השני הם קנו מאחותו של בעלי והזכויות כבר עברו). בעלי חתם על כל המסמכים כדין לפני עורך הדין המטפל בעניניינו, אולם הרישום בלשכת המקרקעין טרם בוצע, היות וחיכינו לאישורים מהעירייה. כעת קיבלנו את אישורי העירייה, אולם עורך הדין טוען כי עכשיו עלינו לחכות לצו קיום צוואה בכדי שאני, כיורשת יחידה, אחתום על העברת הדירה. האם יש צדק בדבריו? אם בעלי חתום כבר על כל המסמכים כדין לפני עורך דין, מדוע יש צורך לחכות עוד חודשיים, שלושה למתן צו קיום צוואה? אציין כי אני מעוניינת שהזכויות יועברו לביתי ולבעלה כבר עכשיו.
אביב מעיין שאל/ה:
6/6/2017 ב 13:09
בעלי לשעבר ואני התגרשנו ולא טיפלנו בנושא של הדירה. היה לנו הסכם של בעל פה שהדירה תישאר ברשותי. ואכן אני שילמתי את מלוא ההמשכנתא. לאחרונה הובא לידיעתי שהדירה לא נרשמה כיאות לפני 25 שנה ובעלי ואני מופיעים בטאבו כהערת אזהרה. העו"ד (הפושע) מת. אני החלטתי לטפל בזה בעצמי. הגרוש שלי גר בארה"ב ובהתחלה הביע רצון לעזור אך לאחרונה ניתק מגע. לי, מיותר לציין, יש הרגשה רעה מאד. גם מהתנהלותי וגם מהרגשתי שהוא מתכנן כנראה נקמה. איזה כלים יש בידי משפטיים וחוקיים כדי לאלץ אותו לשתף פעולה להעביר את הדירה על שמנו בראשית עינין ואחר כך לתת את חלקו מתנה לביתי. החוכרים המקוריים נתנו בידי יפוי כח בלתי חוזר שנותן לי רשות לעשות בדירה כרצוני. אבל בשטרות המכר גרושי צריך לחתום. האין זה כך?
עומר שאל/ה:
12/5/2017 ב 15:46
אני מעוניין לרכוש דירה שתשמש אותי בעיקר למגורים שלי בשיחה עם המתווך נאמר לו שהיא מוגדרת כדירת נופש • לפי מיטב הבנתי חלק גדול מהאנשים בבניין מחזקים בדירה בבעלות והם הדיירים בנכס באופן קבוע. חלקם של הבעלים משכירים את הנכס לעיתיים . • בבניין יש חברת ניהול 1. האם לאחר רכישת הדירה – גם אם היא מוגדרת דירת נופש אוכל לגור בה באופן קבוע ? 2. מדוע מוכן הבנק להעמיד עבור דירות אלו אשראי נמוך יותר – רק 50% במקום 70% . 3. האם לחוק יש שיניים והוא מחייב בעלי נכסים להשכיר אותם ולא לגור בהם בעצמם לאורך כל השנה ובאופן קבוע. למשל להשכיר 9 חודשים או 6 חודשים בשנה ?
אירית שאל/ה:
1/5/2017 ב 08:42
אני חברה בקבוצת רכישה נדלן ובקשתי לקבל מסמכים לפני שאמשיך לשלם, לכן זומנתי לשימוע עם התראה להוצאה מידית מהקבוצה במידה ולא אשלם. לא שלמתי ולא הבטחתי שאשלם. עברו 40 יום מהשימוע, לא קבלתי סיכום שימוע או כל תשובה בכתב או בע"פ מאז. לכן פניתי לעו"ד הקבוצה (שגם מייצג אותי כחברה) במכתב רשום לפני כחודש ולא ענה לי ולא שוחח איתי אף אחד. זה מצב שאיני מבינה אותו, כיצד אפשרי שעו"ד משאיר תהליך באוויר, לא שלח סיכום ולא מתקשר? (הקבוצה פעילה ויש התקדמות בפרויקט) איני יכולה לפנות לבית משפט כיוון שבחוזה נרשם שכל מחלוקת תהיה בבוררות ונרשם שאסור לי לנקוט באף פעולה שתפגע בקבוצה. מה עושים במצב כזה? חבר משפטן הציע לי שעו"ד יפנה בשמי ויבקש צו בכדי לאלצם לתת לי דיווח ומסמכים? האם זה הדבר הנכון לעשות כעת או יש לנקוט בפעולות אחרות? האם עלי להודיע לו בכתב לפני שאני מוציאה צו? תודה מראש
תא שאל/ה:
29/4/2017 ב 02:31
שלום, אני גר בבית פרטי שמורכב משתי קומות, מזה עשרות שנים, משניים מצידי/חזיתות הבית קיבעה חברת בזק לכל רוחבן של שתי החזיתות של ביתי, בגובה הקומה הראשונה כשלושה מטרים, קוו טלפון מרכזי בקוטר כארבעה ס"מ. במילים אחרות, במקום שחברת בזק תמתח קווי טלפון מרכזיים על עמודים ייעודיים, בחרה להשתמש בקירות החיצוניים של ביתי ולהעביר לרוחבם קוו טלפון שהוצמד וקובע לרוחב שתי חזיתות בביתי. כמובן, הכל נעשה ללא קבלת רשות ממני והמצב קיים כבר שנים רבות, ביקשתי מהחברה לסלק את קוו הטלפון מקירות ביתי ונמסר שאין לי זכות לבקש זאת. אודה אם תפנו אותי לחוקים רלונטים שעוסקים בסוגיה, ואם יש פסיקה שמתייחסת למקרים דומים. בכל אופן מה עלי לעשות, אני מוכן להתפשר ובמקום סילוק קו הטלפון לקבל פיצוי, מה נחשב פיצוי סביר? והאם יש מקום לבקש פיצוי בגין שנים עברו אם פנייתי הראשונה לחברה הייתה בשנת 2010 ?
יעקב שאל/ה:
2/4/2017 ב 11:30
1.כמה מס רכישה ישולם על שליש דירה ,כאשר לרוכש יש דירה בבעלות 2.כמה מס שבח ישולם על השליש דירה ,בעת מכירת הנכס ,כאשר למוכר יש דירה בבעלותו 3.האם השליש דירה פוגע בקבלת פתורים לתשלום מס לדירה היחידה שבבעלותי
Noga שאל/ה:
1/4/2017 ב 11:16
שלום, בחצר ביתנו עומד שנים רבות עמוד בזק, 3 מ' מהגבול. עתה, ברצוננו לסלול שביל כניסה לרכב והעמוד אינו מאפשר זאת. האם יש לנו עילה לתביעה להסרת העמוד? תודה, נגה.
שמואל שאל/ה:
3/3/2017 ב 01:03
אנו בנין משותף 12 דירים...6קומה א ו6 קומה ב דו קומתי +קומת מחסנים מוצמדים בתקנון מוסכם. בת.ב.ע. ישנה אפשרות לדירים להרחיב את דירתם על חשבון המחסנים המוצמדים מה שלא מתאפשר מבחינה קנינית לשטחים המוצמדים שלא לדירתם לדירים בקומה העליונה ישנה ת.ב.ע. להרחיב את דירתם לגג הבנין הדירים בקומה הראשונה עשו יד אחת כל הששה להתנגד ולמנוע השגת הרוב הדרוש בכדי לבנות בעבר [לפני שנה]הדירים בקומה א הוציאו היתר בניה על שטח המחסנים "השטח המוצמד" שאלתינו האם שמיכוון שגם בניה בשטח מוצמד תהוה בניה שתחושב כהסכמה לבניה בשטח לא מוצמד או שאין להשוות וכל מקרה לגופו תודה
אדי שאל/ה:
21/2/2017 ב 09:10
שלום לכולם. אשמח להמלצה של עורך דין לקניה של דירה בבאר שבע, רצוי מניסיון. תודה מראש
ולנטינה שאל/ה:
18/2/2017 ב 20:57
שלום! אנחנו שוקלים לרכוש דירה בפרואקט חדש בתנאים 20% תשלום בחתימת חוזה ו 80% כחודש לפני האיכלוס. האיכלוס המשוער בעוד 20 חודש. יש לנו הון עצמי של כ-25% משווי הדירה. היתרון של התנאי רכישה כזה הוא בכך שלא נאלץ לקחת משכנתא מייד אלא לשם שכירות בלבד עד לקראת האיכלוס. הבעיה היא בעלי לא עובד כעת ואנחנו לא יכולים לפנות לבנק כדי להבין האם נוכל לקבל משכנתא בסכום שאנחנו צריכים. מה הזכויות שלנו אם חתמנו חוזה רכישה ובהמשך הבנק לא מאפשר משכנתא בסכום הנחוץ? כמובן שאנחנו מקווים שהבעל יתחיל לעבוד בהקדם, אבל מצד שני פוחדים לקחת סיכוי ולקנות דירה הנתון. השיקול שלנו שאפילו אם תהיה בעיה בהמשך עם קבלת משכנתא מהבנק, אולי עדיין נרוויח משהו על עלייה במחיר של אותה הדירה בעוד יותר משנה. ממש תודה על התשובה!
רזניק שאל/ה:
16/2/2017 ב 17:37
שלום, בדירת פנטהאוז שקניתי יש נזילות הן מהגג והן מקיר חיצוני לבנין. ועד בית טוען שעליי לפתור זאת מול הקבלן(בנין בן 14 שנה,ידוע לי כי הדיירים הקודמים לא דיווחו מעולם על נזילות) השאלה: 1. האם אחריות הטיפול העלות היא של וועד הבית? 2. האם כבעלת הדירה עליי לשלם 50% מהעלוליות גם כאשר מדובר ברכוש ציבורי? תודה רייצ'ל
|
|
Legalinfo.co.il - פורטל משפטי מיוחד לאזרח בישראל המציג מבחר רחב של עורכי דין מובילים אשר מתמחים כל אחד בתחומו. יש לציין כי המידע באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או כל תחליף לו, למען הסר ספק, שימוש בתוכן המוצג באחריות הגולש בלבד - באחריות כל גולש לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר באופן פרטני ועצמאי. **הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר (c) כל הזכויות שמורות 2016
