מיהו הידוע בציבור? היש הגדרה ברורה?
בתרבות של ימינו, מתפתחות מערכות יחסים שונות, ללא נישואין, ביניהם ידועים בציבור. אנחנו משתמשים במושג הזה ורבים אינם יודעים בוודאות, מה זה אומר. רבים שואלים באיזו נקודת זמן ניתן לכנות אותם ידועים בציבור? האם בני הזוג חייבים להתגורר יחד כדי להיחשב כידועים בציבור? האם חייבים לנהל חשבונות משותפים? האם יש פרמטרים קבועים לענין זה?
ובכן, אין חקיקה מסודרת בענין הזה, עד היום, ולמעשה החוקים השונים תוקנו, על הדרך, והוספו סעיפים המגדירים את התא המשפחתי החדש הזה. אבל – כל חוק נותן הגדרה משלו, לפי האוריינטציה שלו.
פטור לדירת מגורים – על קצה המזלג
חוק מס שבח פוטר בנסיבות מסויימות את מכירתה של דירת המגורים. כדרכם של חוקי מס הופכות ההוראות לסבוכות. ננסה להלן לפשט את ההוראות ונעמוד על הפטורים המרכזיים: הפטור הרגיל למכירת דירה אחת לארבע שנים, הפטור לדירת מגורים שהתקבלה בירושה, ה
פטור לדירת מגורים יחידה והפטור הניתן במעבר לדירת מגורים גדולה. לא יכולנו להקיף הכל וברור שבטרם עסקה יש להיוועץ עם עורך דין הבקיא בעניין.
אמינות מכשיר "הדבורה"
נהיגה במהירות מופרזת - פסק דין חדש הקובע קריטריונים לגבי מד המהירות המכונה "הדבורה"
ידועים בציבור יורשים את בני זוגם אף אם ערכו הסכם ממון ביניהם
האם הסכם ממון שנערך בין בני הזוג ובו קבעו הפרדה רכושית, כך שכל צד נותר עם הרכוש הרשום על שמו ולצד השני אין בו חלק - האם אין זה מספק? הרי ההסכם נערך על מנת שכל צד "יישן בשקט" וידע היכן עומדים הדברים. האם העובדה שנערך ונחתם הסכם ממון, מגן על בני הזוג גם לאחר פטירת אחד מהם? לא ולא! הסכם הממון נועד להבהיר את חלוקת הרכוש בין הצדדים. מה שייך למי, כך שבמקרה של פרידה, כל צד לוקח עמו את הרכוש השייך לו, ואין ויכוח. הדברים ברורים. ואולם, אם תוך כדי החיים המשותפים, אחד מבני הזוג הולך לעולמו, אזי בן זוגו יורש אותו,
מזונות ילדים – למה זה כואב?!
סוגיית המזונות הינה סוגיה כואבת לשני ההורים ומהווה סלע מחלוקת קשה בין צדדים מתגרשים. כאשר ההורים מתגוררים ביחד, הכנסותיהם נכנסות בד"כ לחשבון אחד ואלה מכסות את כל הוצאות המשפחה, היינו בני הזוג וכל אחד מהילדים. הם לא ממש מרגישים כמה כל אחד מהם מוציא על הילדים ומה חלקם של
פיצוי כספי לאשה בגין הסתרת מחלה של הבעל לפני הנישואין
בשנים האחרונות יותר ויותר נכנסים בתי המשפט לתוך נבכי מערכת היחסים בין בני זוג, ומנסה לבחון אותה ולשפוט אותה ולהכניס בה שיקולים של האדם הסביר, של צדק, של תום-לב ומידת המוסר. כך, למשל, כיום נוהגים בתי המשפט למשפחה לחייב בעלים סרבני גט בתשלום מאות אלפי שקלים לאשה, בגין אי שחרורה מעול הנישואין עמם. כך, נוהגים בתי המשפט לחייב גברים אלימים בפיצוי
אסטרטגיה נכונה היא שם המשחק
כאשר אינך מצליח להשיג את המטרה שלך ב"דרך המלך", היינו באמצעים הפשוטים והסטנדרטיים, הפתרון יגיע בדרך כלל ממקום אחר ובלתי צפוי. במצב דברים בו אדם מתעקש להמשיך בדרכו ולוחץ באותו כיוון, הוא ייתקל בקיר ויינזק. אז, גם, ככל שהזמן חולף, הנזק הולך ומתגבר וכך גם משאבי הנפש הולכים ואוזלים. אז מה עושים? ראשית,
בן הזוג שלך הינו שותף אוטומטי בזכויותיך
מדוע נקודת המוצא של הדין לגבי בני זוג, הוא שיתוף בנכסים? מדוע לא לקבוע כי כל אדם אחראי באופן בלעדי לזכויותיו וחסכונותיו ונכסיו? מדוע העובדה כי אדם הוא נשוי, יוצרת זיקה ושיתוף של בן הזוג בפועלו ועמלו של משנהו?
בתי המשפט רואים בנכסים שנצברו על ידי אחד הצדדים, במהלך חיי הנישואין, כנכסים אשר גם לבן הזוג, זכויות בהם. ישאל המתעניין, מדוע אדם אשר עבד כל חייו והשקיע וצבר נכסים, ובת זוגתו לא עבדה, צריך לחלוק עמה את כל אשר עמל למענו?
יעוץ מקצועי – כבר מהרגע הראשון
חשוב ביותר, אפילו מהותי, לקבל יעוץ מקצועי כבר בתחילת הדרך. אדם אשר נמצא ברגע של משבר, הוא מבולבל, נבוך, כועס ורוגז. על כל אלה, יש להוסיף את חוסר הידע המשפטי ביחס לזכויותיו וחובותיו מה מגיע לו, מה המחויבויות שלו. כיצד לפעול, האם לפעול. מה לעשות. אילו צעדים לבצע, היכן להניח לדברים להתנהל, ומהם ההשלכות המשפטיות של כל הפעולות שהוא מבצע או לא מבצע.
חוסר הידע מוסיף לרמת החרדה והחששות והמתח גדול.
האומנם יורש אדם את מלוא זכויות בן זוגו?
נדמה כי הדעה הרווחת בציבור הינה כי אדם שהלך לעולמו, והותיר אחריו אישה וילדים קטנים, הרי שרכושו וזכויותיו עוברים לאישה בלבד. לא כך הם פני הדברים.
ראשית, מי שאינו טורח לערוך צוואה, יחולקו זכויותיו על פי הוראות חוק הירושה, היינו על פי ההיגיון והמוסר של אותם אנשים אשר ניסחו את החוק ויצרו אותו. הגיון זה - אינו בהכרח מתאים לרצונו ועמדותיו של המצווה.
צוואה = לקיחת אחריות על גורל הרכוש שלך
הציבור נחלק לשתי קבוצות עיקריות בכל הנוגע לצורך בעריכתה של צוואה. החלק האחד מעדיף לא להתעסק עם הרכוש וחלוקתו בעודו בחייו, ומשאיר את ה"בלגן" ליורשים אחריו, ככל שאלה יהיו. והחלק האחר בוחר לעשות סדר ולהשאיר דברים ברורים ומובנים כדי למנוע או לפחות לצמצם סכסוכים עתידיים.
תאונות דרכים - מי זכאי לפיצוי?
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 [להלן: "החוק"], קובע כי נהג, נוסע והולך רגל, אשר נפגעו בתאונת דרכים בישראל, זכאים לפיצוי מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה. הפיצוי האמור הינו בגין נזקי גוף ונפש אשר נגרמו לנפגע כתוצאה מתאונת דרכים
תאונת דרכים - מהו רכב מנועי
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 [להלן: "החוק"], קובע ומגדיר מה מוגדר כ"כלי רכב מנועי" אשר פגיעה ממנו ו/או פגיעה תוך כדי שימוש בו, נכנסים תחת ההגדרה "תאונת דרכים", אשר בגינה ניתן לתבוע נזקי גוף מחברת הביטוח.
תאונת דרכים - הגדרת שימוש ברכב
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 [להלן: "החוק"], קובע כי אדם אשר נפגע בתאונת דרכים בישראל, זכאי לפיצוי מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב המעורב בביטוח חובה.כמובן שלא כל שימוש שאדם עושה ברכב מהווה שימוש כהגדרתו בחוק, וברשימה דלהלן נעמוד על סוגי השימוש אשר בגינם זכאי אדם אשר נפגע לפיצוי.
